שכיב מרע יכול לתת מתנה שתחול לאחר שימות. איך אדם בריא יכול לעשות את זה? הוא יכול לכתוב בשטר: "מהיום ולאחר מיתה", ואז גוך הקרקע קנוי לקונה כבר מהיום, אבל הפירות (הרווחים) נשארים של המוכר עד שימות.
על כך הגמרא מביאה שלושה דיונים:
- למה כל כך ברור לנו שהמוכר התכוון למה שאנחנו חושבים שהוא התכוון?
- על איזה סוג שטר מדובר כאן – שטר ראיה, שטר מכר רגיל, או גם בשטר הקנאה על ידי עדים?
- מה זה בדיוק אומר שהפירות של הקונה והגוף של המוכר – האם באמת אפשר לפצל כך את הבעלות על הקרקע?
על כל זה ועוד בדף היומי של מחר – בבא בתרא קלו.
