בבא מציעא יד – הדף היומי

הלימוד מוקדש לתשובה שלמה מאהבה למור מנשה בן דבורה
ולהבדיל,
לרפואת שלמה בן מרים דהן
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף יד

תקציר הדף

נושאים הקשורים לאחריות בהלוואה ומכר ושיעבוד קרקעות: א. רבנן – גם כשאין אחריות בשטר הלוואה, יש אחריות (זה טעות סופר). ב. המוכר שדה שנגבתה על ידי בעל חובו של המוכר – הוא כן בעל דברים עם בעל החוב. אם מכר ויצאה על השדה שמועה שאינה של המוכר – יתכן שגם אם היתה אחריות לא ניתן לבטל את המכר. ג. מכר שדה גזולה, והנגזל לקחה מהקונה, הקונה יכול לתבוע המעות של הקרן מהמוכר, אך לגבי השבח – רב כן, ושמואל – לא.

סיכום הדף

(יד. 10+ עד טו. 10+)

אחריות במכר והלוואה

א. שטר שלא כתוב עליו אחריות נכסים

ראינו אתמול: לפי רבנן – אפילו שלא כתוב אחריות – זה כאילו כתוב, וגובה ממשועבדים,

ומסביר שמואל – כי אחריות טעות סופר, לא יכול להיות שהתכוונתי שלא תהיהי אחריות.

אבל – במכר זה לא טעות, ואם לא כתבנו בשטר המכירה שזה עם אחריות, אין לקונה אחריות (ואם יבואו נושים של המוכר ויקחו לו את הקרקע, הוא לא יוכל לתבוע את המוכר),
כי בניגוד להוואה, במכר אנשים קונים גם בלי אחריות,

כי מה הסיכוי שיקחו מהם את הקרקע,
ובינתיים אוכלים את הפירות,

(יד. 9–)

ב. אמירות של אביי לגבי ראובן שמוכר שדה לשמעון באחריות/בלי אחריות

1. A. המלווה של ראובן (המוכר) גבה את השדה מהקונה (שמעון),
   וראובן (המוכר) רוצה לטעון דברים כלפי המלווה,
   האם המווה יכול לומר לראובן – "לאו בעל דברים את איתי"?

אביי 1 – אם ראובן מכר את השדה באחריות,
אז כיוון שאם המלווה יקח לשמעון הקונה את השדה, הקונה יבוא לתבוע את ראובן, אז ראובן כן בעל דברים.

אביי 2 – אפילו אם מכר בלי אחריות, גם אז ראובן המוכר יכול לטעון,
כי המוכר לא רוצה שלקונה תהיה תרעומת עליו, לכן הוא כן "בעל דברים".

1. B. מכר שדה ואז יצאו עליה עסיקין שאינה שלו,

אם עוד לא עשו קניין – הקונה יכול להתחרט

אם עשו קניין (הגביה את המחיצות) – תלוי:

דעה א – אם המכירה באחריות – הקונה יכול להתחרט

דעה ב – גם אם זה באחריות – לא יכול להתחרט, אלא אם יקחו לו אז יתבע את המוכר.

ג. מכר שדה גזולה

מכר שדה גזולה, בא הנגזל ולקח את השדה, ועכשיו הקונה תובע את כספו מהמוכר,

מה הקונה יכול לדרוש מהמוכר –

רב – מקבל גם את המעות ששילם, וגם את השבח (הכסף שהשקיע בשדה).

שמואל – רק את המעות, לא את השבח

1. שאלו את רב הונא – אם אמרו בפירוש במכירה שהקונה יוכל לקבל גם את השבח?

הצדדים: זה תלוי למה לפי שמואל לא מקבל את השבח –

אם זה כי לא פירשו – אז אם פירשו יקבל את השבח

אבל אם זה כי זה נראה כריבית – גם אם פירשו לא יקבל.

(כי שילם על השדה מאה, ועכשיו מקבל חזרה 120).

            הדעות:
                        רב הונא – לא ידע
רב נחמן שמואל – לא מקבל את השבח.

1. קושיא על שמואל –
   משנה בגיטין – יש דברים שלא ניתן לגבות ממשועבדים:
   אישה לא גובה מזונות – מפני תיקון העולם (הקונה של הקרקע לא יכל לדעת),
   וכן "אכילת פירות ושבח קרקעות" – כלומר המקרה שלנו – שהקונה תובע את המוכר במעות ובשבח, ויוצא: אמנם לא גובה את השבח ממשועבדים אבל כן גובה!

ועל מה מדובר שם –
לכאורה – כי קנה קרקע גזולה, כלומר המקרה שלנו.

דחייה – מדובר שם שבעל החוב של המוכר גבה את הקרקע, כלומר לא המקרה שלנו.

            ומכאן כאן והלאה יש פינג פונג האם מדובר בגזולה או בעל חוב:

1. לכאורה מדובר בגזולה – שהרי כתוב שם שגם תובע את המוכר על הפירות שלקחו לו, והרי בעל חוב לא גובה פירות, רק נגזל גובה

דחייה – הא כדאיתא והא כדאיתא – בשבח מדובר בבעל חוב, בפירות מדובר בגזולה.

2. לכאורה מדובר בגזולה – יש ברייתא שמסבירה את המשנה כמדברת על גזלן.

תשובה –

1. הברייתא התכוונה לבעל חוב.

דחייה: מדובר בגזולה – הרי בברייתא מדובר גם על פירות, והניסוח זהה לשבח, ולכן קשה לומר הא כדאיתא והא כדאיתא!

1. אכן מדובר שם בגזולה, אבל מקרה אחר משלנו – לא מדובר שהגזלן מכר, אלא הנגזל בא לגבות מהגזלן את מה שגזלו לו,

אז למה צריך לגבות ממשועבדים, שיקח מהגזלן עצמו?

רבא – מדובר שהקרן נהרסה (חפר בורות שיחין ומערות),

רבה בריה דרב הונא – אנסים לקחו לגזלן את הקרקע.

רב אשי – אכן לוקח מהגזלן עצמו, ולזה המשנה התכוונה שאת השבח ופירות יקח מהגזלן,
ומה שכתוב שיקח את הקרן ממשועבדים – זה באמת מדבר על המקרה הקודם (שלנו) שאם הקונה אח"כ תובע את הגזלן – את הקרן יקח גם ממשועבדים.