בבא מציעא ח – דף יומי

השיעור מוקדש לרפואת עליזה (אליס) בת זוהרה
ולכל שאר חולי ישראל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף ח

(ז: שליש תחתון

תקציר הדף:
א. חלוקת שטר כאשר אחד מחזיק בטופס ואחד בתורף.
ב. מחלוקת רמי בר"ח ורבא האם מגביה מציאה לחברו קנה או שצריך שגם יזכה לעצמו. דיון כיצד הוא למד זאת ממשנתנו וכן מה הדין בפיקח וחרש שהגביהו יחד.
ג. האם רכוב קונה, וגם אם כן – מי גובר – רכוב או מנהיג.

חלק א – האם זה משנה איפה מחזיקים בשטר?

כלומר,
כאמור – שניים אדוקים בשטר (מקוים) – לפי כולם חולקים.
בשטר יש שני חלקים: טורף – יש גם זמן (וגובה ממשועבדים), בטופס – אין זמן.
האם זה משנה איפה מחזיקים?

אם אחד מחזיק בטופס ואחד בטורף – לפי כולם כל אחד יקבל את מה שמחזיק,

אם מחזיקים בקצוות, אבל הטורף קרוב יותר לאחד מהם –

רי"ח – עדיין חולקים חצי חצי
ר"א – מי שהטורף קרוב אליו יקבל אותו.

ומה הכוונה שמחלקים את הטופס והתורף?
הרי אם נתת למלווה חלק מהשטר הוא יגבה, אז מה זה עוזר שנתת ללווה גם חלק?

הסבר – אין הכוונה שגוזרים את השטר,
אלא הכוונה שמחלקים לפי כמה השטר שווה בשוק, והתורף שווה יותר.

(וכך גם שאר החלוקות במשנה כמו טלית – זה לפי השווי, ולא שממש גוזרים את הטלית).

(ח. 5+)

חלק ב – האם מגביה מציאה לחברו קנה חברו

1. A. הדעות –

רמי בר חמא – המגביה מציאה לחברו קנה חברו

שהרי במשנתנו אפילו שכל אחד הגביה רק חצי, ולכאורה הגבהה של חצי לא קונה, אלא שכל אחד הגביה את החצי שלו גם עבור השני.

רבא חולק – קונה לחברו רק אצלנו כי זה מיגו דזכי לנפשיה זכי לחבריה.

הראיה – אם שלחתי שליח לגנוב בשבילי – לא קניתי, אא"כ גנבנו יחד.

1. B. מאיפה הם למדו את זה במשנה –

הרי ברישא כל אחד התכוון להגביה רק עבור עצמו!

אלא זה ממשפט מיותר במשנה –

1. מהכפלות של "אני מצאתיה… כולה שלי".

דחייה – כבר הסברנו את הכפלות שזה למציאה + מקח וממכר.

2. זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי

דחייה – אולי גם זה למקח וממכר

3. שניים רוכבים וכו' –

דחייה – אולי מלמד שאפשר לקנות ע"י רכיבה ולאו דווקא משיכה.

4. מהסיפא – בזמן שמודים – חולקים בלי שבועה –

ומכאן למדו רבא ורמי בר חמא.

1. C. אגב "מיגו דזכי" – רבא – האם פיקח וחרש יכולים לזכות יחד?

שלבים בהבנת רבא –

1. שניהם יקנו

דחייה – חרש מדאורייתא לא קונה כלל,
ואמנם חז"ל תקנו שיקנה, אבל רק עבור עצמו, הוא לא יכול לזכות עבור השני.

2. רק החרש יקנה

דחייה – הרי הם תלויים אחד בשני (בשביל שהפיקח יגביה עבור החרש, גם הוא עצמו צריך לזכות בחלקו)

3. אלא באמת שניהם לא זוכים.

ולמה בשני חרשים חז"ל תקנו שכן, ובפיקח וחרש לא?
כי בשני חרשים חוששים שיריבו אם יבוא מישהו אחר ויקח מהם,
אבל בפיקח וחרש לא יריבו.

(ח. 1-)

חלק ג – קניית בהמה:

מנהיג – ודאי קונה,
רכוב – האם קונה? ואם כן – מי עדיף – רכוב או מנהיג?

רב יוסף מרב יהודה – נלמד מכלאיים שרכוב לא קונה כלל –

משנה בכלאיים – אם יש שור וחמור –

המנהיג: ודאי לוקה,
היושב בקרון:

גירסת המשנה: חכמים – לוקה, ר"מ – לא לוקה,
אך שמואל גורס הפוך: ר"מ – לוקה, חכמים – לא לוקה (כנראה הפך כי רוצה לפסוק שלא לוקה)

ובהנחה שנשווה את זה לקניין של רכוב, יוצא שלשמואל – רכוב לא קונה.

מקשים – אולי לא צריך להשוות? הרי הרכוב גם מחזיק במוסרה.

תשובה – מוסרה זה לא נחשב (זה משמעותי כשמישהו מוסר לי, אבל כשאני קונה מהפקר אין לזה משמעות).