בבא מציעא טז – הדף היומי

לעילוי נשמת יעקב-צבי בן מיכאל-חיים וציפורה ז"ל
ולעילוי נשמת מרים בת ר׳ שלום הכהן ובכורה ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף טז

(טו: 6-)

תקציר הדף יומי:

א. המשך ענייין אחריות על מכירת קרקעות – ראובן גזל משמעון, מכר ללוי, ואח"כ קנה משמעון. האם הוא יכול לתבוע הקרקע מלוי, או שבעצם קנה כדי שהשדה תהיה שייכת ללוי באמת? באופן כללי הוא התכוון ללוי, אלא אם כן הראה אחרת או שעשה זאת לאחר גמר הדין וכד'.

ב. מכירת דבר שלא בא לעולם.

ג. מוצא שטר חוב – שמואל: לא חוששים לפירעון (ויחזיר למלווה), רבא: חוששים לפירעון.

סיכום הדף היומי:

תזכורת:
אדם גזל שדה ומכר אותה,
הנגזל בא לקונה ולוקח את הכל (שדה (קרן) + שבח + פירות)

והקונה בא לגזלן וגובה את –

רב – את הכל: קרן, שבח, פירות
שמואל – רק את המעות, ולא שבח ופירות

חלק א – הגזלן מכר את השדה לקונה, ואז קנה את השדה מהנגזל (!) –

שאל שמואל – האם הגזלן יכול לתבוע מהנגזל את השדה (ואח"כ הקונה יתבע מהגזלן את כסף השדה)?

עונה רבה – הוא לא יכול לתבוע את הקונה,
כי כשמכר לו את השדה מכר לו גם כל זכות שתבוא לידו בעתיד,
וגם כשקנה – קנה עבור הקונה שלו, ולא עבור עצמו.

• למה כיוון לקנות לקונה? שני הסברים:

1. המוכר לא רצה שהקונה יאמר לו שהוא גזלן
2. רצה להישאר אדם אמין.

• נפק"מ –

1. מת הלוקח (הקונה) או הגזלן (המוכר) –
   בשני המקרים הקונה כבר לא יקרא לו גזלן, אבל עדיין רוצה להיות נאמן כלפי אחרים וגם אחרי מותו.

דחייה – בשני המקרים גם ההסבר הראשון שייך (גם לא רוצה שבני הקונה יקראו לו גזלן, ולא רוצה שיקראו גם לבניו).

1. הגזלן לא מכר אלא נתן במתנה

שאז הסבר ראשון לא שייך (כי לא יקרא לו גזלן) –

ולפי זה במקרה כזה כשהגזלן קנה – כן קנה לעצמו ולא לקונה

אבל ההסבר השני כן שייך (שרוצה להיחשב נאמן),

ולפי זה גם כאן כשקנה הגזלן – עדיין קנה רק לטובת הקונה.

• הסתגויות – מקרים בהם שתי הסברות לא שייכות, ואז זה כן קנה לעצמו:

1. אם הגזלן המוכר קנה לעצמו, ואז גם עשה משהו שמראה שקנה ברצינות (נתן לאחר במכר, הורשה, מתנה) – אז הקניין שלו כן לעצמו.
2. הגזלן לא קנה אלא קיבלה בדרך אחרת:
3. נפלה לו בירושה: הסברות לא שייכות וזה שלו (של הגזלן),
4. הנגזל נתן לו במתנה: מח' רב אחא ורבינא האם הסברות שייכות

(מצד אחד כמו בירושה לא התאמץ לטובת הקונה, מצד שני אולי קצת התאמץ בלשכנע את הנגזל לתת מתנה).

3. הנגזל היה חייב לגזלן כסף (בלי קשר), ונתן לגזלן את הקרקע שגזל כהחזר חוב –

אם לנגזל יש עוד קרקעות – והגזלן התעקש שיתן לו את החוב בקרקע הזו – נחשב שהתאמץ בשביל הקונה.
אם אין לו עוד קרקעות – זה לטובת עצמו (של הגזלן).

4. אם התקדם הדיון בבית דין – אז שתי הסברות כבר עברו (כבר קוראים לו גזלן וכבר נחשב לא נאמן) – ואם קנה קנה לעצמו.
   מאיזה שלב בדיון זה:

רב הונא – עד שהלוקח תבע את הגזלן בבית דין
חייא בר רב – עד עוד 90 יום אחרי זה (שבי"ד הורו לקונה לקחת קרקע למוכר).
רב פפא – עוד 30 יום אחרי זה, שכבר הכריזו שמי שרוצה לקנות את הקרקעות של הגזל יכול.

• באיזה קניין קנה הגזלן את השדה עבור הקונה?

רבא – בההיא הנאה שהגזלן נהנה שהקונה עכשיו סומך עליו שידאג לו – בזה גמר והקנה לו את השדה.

מקשה רב ששת – והרי אם מקנה את מה שעתיד לצוד – לא חל?
עונה רבא –

אצלנו הקונה סומך עליו – ובהנאה הזאת מקנה,
אבל שם בציד – לא סומך עליו לגמרי, כי מה אמר שאכן יצוד?

[אגב – אם הקנה לו "מה שיצוד היום" – כן חל, אבל זה תקנת חכמים צדדית].

חלק ב – האם מקנה דבר שלא בא לעולם

רב הונא – מכר למישהו מעכשיו שדה שיקנה אחר כך – הקונה קנה.

רבא – רק בשדה סתם, לא בשדה זו (כי מי אמר שאכן יקנה אותה)

אך הגמרא – גם בשדה זו, כר"מ – שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם

(התקדשי לי אחרי שימות בעליך או אחרי שאשתחרר – מקודשת).

(ומה היחס בין זה לסוגייה הקודמת – ראו תוס' טז. ד"ה מה שאירש מאבא).

חלק ג – חזרה לנושא של המוצא שטר חוב – למי מחזיר?

בדף יג – גם אם הלווה מודה שלא שילם,

רי"ח – לא יחזיר למלווה, כי חוששים לפרעון/קנוניא
שמואל – יחזיר, לא חוששים לפרעון

ועכשיו נוסיף: לשמואל, אפילו שהלווה טוען שהחזיר – בכ"ז יחזיר למלווה, כי לא חוששים לפרעון.

ורב עמרם רוצים להוכיח מברייתא – "כל מעשה בי"ד יחזיר"

אך דוחה ר' זירא – אולי לא מדובר שם בשטר חוב אלא חלטאתא ואדרכתא (שטר שנותנים למלווה שיקח קרקע מהלווה) – ורק שם יחזיר –

ולמה שם יחזיר –

ר' זירא – כי שם לא שייך פרעון

רבא – גם שם שייך פרעון (כי אם הלווה יביא למלווה כסף, המלווה יחזיר לו את הקרקע והשטר),

אבל עדיין שם לא חוששים לפרעון כי אם יחזיר לו את הקרקע גם יחזיר לו את השטר,

משא"כ בהלוואה שששם חוששים לפרעון,
ולמה אם פרע השטר עדיין אצל המלווה?

או – המלווה השתמט מהלווה
או – המלווה אמר שיקרע את השטר רק אחרי שהלווה גם ישלם לו על הסופר.