להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.
(טז: באמצע – יח. 8+)
חלק א – תשמיש באור
תזכורת מאתמול:
המשמש כמה פעמים בלילה, לפי ב"ש צריכה לבדוק בין כל תשמיש, ואם יש רק עד אחד – צריכה להסתכל על העד עצמו, לכן: "תשמש לאור הנר".
ובברייתא – כנ"ל, אך מוסיפה "אע"פ שאמרו המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה…".
א. אסור לשמש מיטתו ביום –
מקור:
- רי"ח – "יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר" (איוב) – לילה מיועד להריון.
ור"ל – זה לדרשה של ר' חנינא בר פפא שמלאך הממנונה על ההריון שמו לילה,
ושואל את הקב"ה מה יהא על טיפה זו, מלבד האם יהיה צדיק – כי זה לא בידי שמיים.
אך רי"ח – מההסמכה של "לילה" ל"הורה" – בא ללמד גם שהלילה זמן הריון.
- ר"ל – "בּוֹזֵה דְרָכָיו יָמוּת" (משלי) – דרך זה ביאה, וביאה בלילה היא בזיון, ואסורה.
ורי"ח – זה מתייחס לדברים בזויים בלי קשר לביאה ביום
(לומד מספוק בבן סירא על 4 דברים בזויים – נפרט בהמשך).
(דילוג טז: 2- עד יז. שליש תחתון)
ב. שוב: אסור לאדם לשמש מיטתו ביום –
- A. עוד סברות ומקורות:
- רב חסדא – מקור: ואהבת לרעך כמוך, ושמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו.
- רב הונא – כי ישראל קדושים, ופשוט כך יותר צנוע.
- B. היתרים:
- רבא – בבית אפל מותר גם ביום.
- ות"ח מאפיל בטליתו גם בבית לא אפל.
(אך להאפיל על אור הנר אסור (ב"י)).
- C. קושיות:
- במשנה ובברייתא ראינו שלב"ש משמשת לאור הנר כדי לבדוק,
ואמנם הברייתא אמרה שזה מגונה, אבל משמע שזה לא ממש אסור.
תשובה – הכוונה שם שמשמשת בחושך, ומדליקה נר רק לבדיקה, וזה מגונה כי קשה לראות טוב.
- של בית מונבז עשו 3 דברים והזכירום לשבח – שימשו מיטותיהם ביום.
(ובהו"א הבינו שזה שבח – כי כך הבעל לא עייף ולא קץ בה).
דחייה – הכוונה שבודקים את העד ביום.
ג. בדרך אגב –
(יז. רבע תחתון)
- A. עוד דברים ששיבחו בהם את בית מונבז:
- משתמשים בעד בדיקה בצמר לבן נקי ורך.
[רבא – בגדי פשתן בלויים כשרים.
והרי זה לא לבן?
תשובות:
כשזה פשתן חומר גלם – חייב לבן, אך בבגד זה יותר לבו ומותר.
או – כשזה בגד בלוי זה לבן יותר ומותר].
- נוהגים טומאה וטהרה בשלגים –
שאמנם סתם כך לא נחשבים אוכל ומשקה, אך אם חישב לשתותם נחשבים משקה ומקבלים טומאה (אך נטמא מקצתו – לא נטמא כולו, ואילו אם הכל כבר טמא (למשל שנכנס לכלי חרס) נטהר מקצתו – נטהר כולו).
(טז: 7-)
- B. עוד הנהגות רעות
- בספר בן סירא:
- שר הנרגל (ת"ח המרבה בבתי משתאות) /נרגן (מרבה בדברים) / נרגז (כועס)
- מושיב שבת (ישיבה) במרומי קרת (העיר) – גסות רוח ומפריע לעוברים ושבים,
- אוחז באמה ומשתין (לעיל יג.)
- נכנס לבית חברו/שלו פתאום.
- אגב זה: רשב"י – 4 דברים שה' והוא לא אוהבים:
- הנכנס לביתו/בית חברו פתאום,
- האוחז באמה ומשתין,
- משתין מים ליד מיטתו (מאוס),
- משמש מיטתו לפני כל חי
[רב יהודה חשב – אפילו בעלי חיים,
ואכן רבה בר רב הונא[1] ואביי ורבא עשו דברים שיוציאו מהחדר זבובים/יתושים,
אך שמואל – הכוונה לא לבעלי חיים אלא עבדים ושפחות,
ואילו בית פלוני עשו כך, כי דרשו – "שבו לכם פה עם החמור".
- רשב"י – חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו –
- האוכל שום, בצל, ביצה קלופים, אפילו אם סגורים וחתומים.
גמרא – אם עבר עליהם הלילה.
ורק אם לא שייר את השורש או שום דבר מהקליפה. אם שייר – זה בסדר.
- השותה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילה.
גמרא – הסכנה רק בכלי מתכות או נתר (אדמה לבנה). - הלן בבית קברות
כי רוצה רוח טומאה, וזה יכול להיות מסוכן.
- הזורק ציפורניים במקום שאישה הרה יכולה לעבור וזה יכול להפיל עוברה.
קולות:
אסור רק כשנטל במספריים ולא בשינוי (שיניים/ציפורניים),
ואוזר רק כשזה ציפורניים של הידיים ורגליים יחד,
ואסור רק אם לא חתך אחירהם עוד משהו.
דחייה:
גם לא בכל הנ"ל – אסור.
ועוד ברייתא: שורפן – חסיד, קוברן – צדיק, זורקם – רשע.
- מקיז דם ומשמש מיטתו –
אם רק הוא – יהיו לו בנים חלשים, אם האיש והאישה – יהיו בנים חלשים מאוד.
רב – אך אם טעם אחרי ההקזה – הכל בסדר.
חלק ב –
במשנה יש תיאור גוף האישה שלפי רש"י זה כך:
בדקה בדיקה פנימית ומצאה דם בפרוזדור:
- בתנאים (משנה ובגמרא יז: 9-) –
פשט המשנה + ר' חייא – טמאה ודאי
קטינא – טמאה ספק
- באמוראים:
| מהלול ובפנים (לכיוון הרחם) | מהלול ולחוץ (לכיוון חזית האישה) | איך מסתדרים עם התנאים? | |
| רב הונא | טמא ודאי (חזקה הדם בא כמו שהוא אמור לבוא – מהרחם) | טמא ספק (שמא התכופפה והגיע דם מהרחם) | יעמיד את המשנה ור' חייא בבפנים, ואת קטינא בבחוץ. |
| אביי 1 | טמא ודאי (לא חוששים לתנועות שלה לאף כיוון) | טהור ודאי (לא חוששים לתנועות שלה לאף כיוון) | כר' חייא |
| אביי 2 | טמאה ספק (חוששים לתנועות שלה לשני הכיוונים) | טמאה ספק (חוששים לתנועות שלה לשני הכיוונים) | כרב קטינא |
| תלמידי רב הונא | בהו"א – ספק | ספק | קשה, כי לא מסתדר עם המשנה ועם ר' חייא |
| תשובה: בקרקע הפרוזדור – טמאה ודאי (כאביי 2) בתקרת הפרוזדור – ספק | ספק | ר' חייא והמשנה – בקרקע הפרוזדור. רב קטינא – בתקרת הפרוזדור. |
[1] לפי תוס'.
