מסכת נידה דף מז – הדף היומי

Download

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.

(מז. במשנה עד מז: במשנה)

משנה:

3 שלבים בהתפתחות האישה (מקביל להתפתחות תאנה) –

פגה – תינוקת
בוחל (כמעט בשלה)  – נערה
צמל (בשלה) – בוגרת

א. הסבר הביטויים:

פגה – שיר השירים – "התאנה חנטה פגיה".

בוחל –

1. משנה במעשרות – התאנים משיבחילו.
2. ונפשי בחלה בהם (במלכי ישראל החוטאים) – בוחלים מדבר ש"גדול עלי", לכן זה הביטוי לילדה שגלדה.

צמל – נוטריקון של "יצתה מלאה".

ב. הדינים –

במשנה: ילדה ונערה – אביה זכאי מציאתה, מעשה ידיה, הפרת נדריה.

ג. מתי עוברים משלב לשלב:

1. A. הדעות:

לרש"י:
סימני נערות – (גיל 12 +) תחילת התפתחות הדדים, ו2 שערות.
סימני בגרות – זה הנושא של המשנה והברייתא (לרש"י):[1]

במשנה –

1. רי"ס הגלילי – שיהיה קמט תחת הדד (שנוטה למטה),

(שמואל – קצת מקדים: לא ממש קמט מתחת, אלא שאם מותחת ידיים לאחור יש קמט (ולא ברורה לי המציאות).
(שמואל בדק את שפחתו הכנענית כדי ללמוד את הסימנים (ושילם לה דמי בושת על הבדיקה).

2. ר"ע – קצת יותר: שיטו הדדים כלפי מטה.
3. בן עזאי – שישחיר הפיטומת (הטבעת שמסביב),
4. רי"ס – שאם לוחצים על קצה הדד (העוקץ) פנימה, משתהה לפני שחוזר לצורתו.

בברייתא –

1. ר' אלעזר בר' צדוק – משיתקשקשו הדדים (שמתנועעים בנגיעה),
2. רי"ח בן ברוקה – שישחיר ראש החותם (כמו בן עזאי).

גמרא – זה זקנה!
רב אשי – משיפציל (נקב) ראש החוטם.

3. שוב רי"ס – שמשתקיף העטרה (שיהיה עטרה סביב העוקץ).
4. ר"ש – שמיתמעך הכף (אזור הבטן התחתונה נהיה רך משבוגרת).
   וכן רשב"י.

(ורשב"י מוסיף סימן לשלב הנערות – שהביאה שתי שערות למטה).

(מו: 8+)

1. B. שאלו את רבי כמי ההלכה?

ככולם להחמיר (רש"י 1: שמספיק שמגיע אחד מהסימנים נחשבת גדולה (ואביה לא מקדשה או מפר נדריה).

[C. גירסה אחרת:
יש גרסה אחרת בדברי רבי, שדיבר על נושא אחר לגמרי – מעשרות:
פירות מתחייבים במעשר רק אחרי שהכניסו אותם לבית או לחצר (ויש מחלוקת אמוראים (ב"מ פח.) אם החצר מדאורייתא או מדרבנן).

אבל רק חצר שמורה (-דומה לבית) קובעת.
מה נחשב חצר שמורה?

ר"ש – חצר עם שומר (גם אם היא משותפת לכמה, ומכנה אותה חצר צורית, שכך היו עושים בעיר צור).
ר"ע – שיש רק איש אחד עם מפתח גם לפתוח וגם לנעול.

ר"י – ממילא: אם יש 2 חצרות זו לפני מזו – החיצונית לא קובעת, כי הפנימיים עוברים דרה.

ר' נחמיה – חצר עם פרטיות, שלא מתבייש לאכול בה.
רי"ס – שאם מישהו נכנס אומרים לו "מה אתה מבקש".

                      ועל זה שאלו את רבי כמי ההלכה,
ואמר – ככולם להחמיר.
(רש"י 1 – שמספיק שיש אחד מהמסימנים וכבר צריכים להפריש)].

(מז: במשנה)

חלק ב – איילונית וסריס

עברה את גיל 12 ועדיין אין לה סימני נערות/בגרות –

לפני גיל 20, אפילו אם יש לה סימני איילונית – מוגדרת קטנה,

מגיל 20 – אומרת המשנה שתוכיח שהיא בת 20 "והיא איילונית". (וכן גבר נחשב סריס),
ולא חולצים או עושים ייבום.

וקשה – משנה ביבמות – גם בן 20 שלא הביא 2 שערות נחשב קטן (ולא סריס).

תשובה – כוונת המשנה שהגיע ל20 + יש סימני איילונית.

ומתי נחשבים איילונית/סריס גם ללא סימני איילונית סריס? ר' חייא – בגיל 36 (רוב שנותיו).

לסיכום – יוצא שיש 3 שלבים למי שלא הביאה 2 שערות:

1. עד גיל 20 – קטנה, אפילו אם יש לה סימני איילונית.
2. מעל 20 – אם יש לה סימני איילונית – איילונית.
3. מגיל 36 – איילונית גם ללא סימני איילונית.

[במשנה יש עוד 2 דעות:
שמאי – בן ובת ב18 ולא ב20.
ר"א – בת – 18, בן – 10].
(מז: רבע תחתון)

חלק ג – איך סופרים שנים

יש 3 שיטות ספירה:

1. ספירה מלאה מעת לעת (ויש מחלוקת אם זה גם משעה לשעה, או שמספיק להגיע לתחילת היום).
2. ספירה חלקית – לפי "שנות עולם", כלומר שבכל ראש השנה חולפת שנה, גם אם התחלנו קצת לפני ראש השנה.
3. ספירה חלקית –
   מצד אחד – השנים עוברות בתאריך שבו הספירה התחילה (כמו בספירה המלאה),
   אבל מצד שני – השנה האחרונה לא צריכה להיות מלאה, אלא מספיק שנכנס יום אחד/שלושים יום.

במשנה בדף מה: – "בת 11 שנה ויום אחד… בת 12 שנה ויום אחד" – מלאה לגמרי (שיטה 1).

במשנה אצלנו – "בת עשרים שנה" (בלי "ויום אחד") –

רב – שיטה 1 – ספירה מלאה.
עולא – שיטה 3 – לא צריך שנה אחרונה מלאה.

• קשיים על רב:

1. למה במשנה שם כתוב "ויום אחד" ואצלנו לא.
2. ברייתא מפורשת כעולא: של ר' יוסי בן כיפר ור"א – שמספיק 30 יום בשנה האחרונה.

תשובה –

1. זו מחלוקת תנאים, ויש גם ברייתא מפורשת כרב:
   השנים האמורות בקודשים, בתי ערי חומה, שדה אחוזה, עבד עברי, בבן ובת – כולן מעת לעת (שנים מלאות).

ורב יסביר ש"בן ובת" זה הגילאים בפרקנו, כולל גיל 20.

2. (תוס': רב גידל: רב תנא ופליג.
   כי לדעתו רב דווקא פירש שהכוונה שם לערכין).

(מח. שליש)

• ההלכה:
  רי"צ בר נחמני: ר' אלעזר בן פדת – כעולא (כר' יוסי בן כיפר בברייתא הראשונה) – שמספיק 30 יום, ולא צריך מעת לעת.

ואכן כרי זירא כשזכה לעלות לארץ שאל את ר' אלעזר ב"פ עם אמר זאת, ואמר שאמר שכך מסתבר, מזה שבשאר הפרק כתוב "ויום אחד" וכאן לא.

• מאמרים מוסגרים – שני דיונים על הברייתא:

(מח. 5+)

1. מה זה מה זה "בן ובת"?

רב גידל-רב – לגיל לגבי ערכין.
           רב יוסף – למשניות שבפרקנו.

והגמרא מדגישה, הם לא חולקים על ההלכה, אלא רק למה התכוונה הברייתא. ולמה לא פירשו כדעה השנייה?

רב גידל-רב – כי כל המקרים הברייתא הם סביב דינים שכתובים בתורה, ואילו גילאי חיוב במצוות וכד' לא כתובים אלא הלמ"ס.

ורב יוסף – אם הכוונה לערכין צריך לכתוב זכר ונקבה, כלשון התורה.

לפי רב גידל מה רב יעשה עם הברייתא? כאמור (תוס') – רב תנא ופליג.

(מז: 4-)

1. מקורות למקרים שבברייתא (בעיקר בא לאפוקי משיטה 2 (שנות עולם)):
2. גיל הקרבנות בקודשים – כבש בן שנתו – שנה שלו ולא שנת עולם.
3. בתי ערי חומה – "עד תום שנת ממכרו" – ממכרו שלו ולא שנת עולם.
4. שתי שנים של שדה אחוזה – "במספר שני תבואות" – תבואות מיותר ומרבה שלפעמים יש שנתיים על פני 3 שנות עולם.
5. "שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי" – פעמים שעובדת בשנת העולם השביעית].

[1] עקרונית גם ללא סימנים, ברגע שעוברים 6 חודישם מהנערות – היא הופכת לבוגרת. אז למה צריך סימני בגרות?
לריטב"א – 6 חודשים אחרי נערות, ואין צורך בסימנים,וזה שהגמרא מפרטת זה רק למקרה שלא שמה לב לסימני הנערות ולא יודעת מתי זה התחיל, אז הולכים לפי סימני הבגרות.
לרש"י – המקסימום זה 6 חודשים, אבל יכול להיות גם לפני – אם יבואו סימני הבגרות לפני כן.