בבא מציעא כט – הדף היומי

השיעור מוקדש לעילוי נשמת אברהם בן יחזקאל פניגשטין ז"ל,
שהיה אוהב תורה ואת לומדיה,
למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף כט

נושאי הדף היומי:

א. מחלוקת ר"ע ור"ט האם המוצא אחראי על הכסף שמקבל תמורת האבידה (תלוי בשאלה האם מותר לו להשתמש בכסף), ואיך יסתדרו עם הדעות רבה ורב יוסף (שנחלקו אם שומר אבידה הוא ש"ח או ש"ש).

ב. טיפול באבידות – ספרים (תדירות הקריאה), בגדים (מתי ניעור זה טוב).

סיכום הדף יומי:

חלק א – מה עושה עם הכסף שקיבל מהאבידה

(במקרה של חיה שאוכלת ואינה עושה, שמוכר אותה)

הקדמות:

1. רמות השומרים –
   שומר חינם – חייב על פשיעה
   שומר שכר – גם על גניבה ואבידה
   שואל – גם על אונס
2. מה דינו של שומר אבידה –
   רבה – כשומר חינם
   רב יוסף – כשומר שכר

מה עושה עם הכסף –

ר"ע – לא משתמש ולפיכך פטור מאחריות אם אבדו

ר"ט – מותר להשתמש, וחייב באחריות אם אבדו

איך יסתדרו איתם האמוראים –

לרבה מובן – עקרונית שומר אבידה הוא שומר חינם,
ורק כאן בכסף כיון שלר"ט מותר לו להשתמש – הופך לשומר שכר,
ולר"ע שלא משתמש – נשאר בדינו הרגיל של שומר אבידה – שומר חינם.

ולמה כתוב "לפיכך"?
לחדש ששלא כרב יוסף, אלא הכל תלוי בכסף.

אבל לרב יוסף קשה – הרי כל שומר אבידה הוא שומר שכר,
אז למה בכסף לר"ע הופך לשומר חינם,
וגם למה לר"ט שמודה שהוא שומר שכר – זה רק כי יכול להשתמש?

תשובה לרב יוסף –
ר"ע ור"ט מסכימים שכל שומר אבידה הוא שומר שכר וחייב אם אבדו,
והמחלוקת לגבי הכסף היא לא לגבי אבידה אלא לגבי אונס (=אבדו באונס),

ר"ט – חייב באונס (כיוון שיכול להשתמש הוא כמו שואל).

ולמה כתוב "לפיכך חייב"?
לחדש שאפילו שעוד לא התחלת להשתמש בכסף בפועל – כבר חייב באונסים.

ר"ע – פטור באונס (הוא עדיין רק שומר שכר),

ולמה כתוב "לפיכך פטור"?
קשה, כי הרי אם לא יכול להשתמש – למה שנחשוב שיתחייב באונסים?!
תשובה – אכן אין חידוש, ורק כתוב "לפיכך" אגב שזה כתוב בר"ט.

לסיכום –

1. הלכה – ר"י שמואל – כר"ט (מותר להשתמש בכסף, וחייב אם אבדו)
2. אביי מגביל – מותר להשתמש בכסף רק באבידה שמכר אותה, אבל אם האבידה היא כסף – אסור.

(משנה כט:)

חלק ב – טיפול באבידות (לא בע"ח אלא דומם) –

א. ספרים – לקרוא בהם כל 30 יום שלא יתעפשו

הגבלות:

1. לא ילמד סוגיה חדשה
2. ולא ילמדו שניים (שלא ימשכו).

גמרא –

1. למה בספרים קורא ואילו בתפילין שמואל אמר שמוכר?

תשובה: תפילין קל להשיג לכן ימכור, ספרים קשה להשיג – לא ימכור.

2. תדירות:
   בספרים – קורא אחת ל30 יום,
   בספר תורה (במקבל לשמור) – גולל אחת לשנה,

(בברייתא עצמה יש סתירה פנימית:
בהתחלה – גוללו כל 12 חודש – אך אסור לעצמו,
באמצע – פותחו וקורא בו – משמע מותר גם לעצמו,
ובסוף – ואם בשבילו אסור – אסור לעצמו,

תשובה – אסור לפתוח לעצמו, אבל אם כבר פתח לגלול – יכול גם לקרוא)

עוד דעות בספר תורה:
סומכוס: בחדש – 30 יום, בישן – 12 חודש,
ראב"י – בשניהם 12 חודש

אז הוא כמו ת"ק? אלא שניהם כל 30 יום.

3. לימוד משותף –
   במשנה + ברייתא – לא ילמד בשניים

אביי – זה בעניין אחד
בברייתא אחרת – לא ילמדו בשלושה, אבל בשניים מותר

אביי – בשני עניינים

4. עוד דינים בברייתא השנייה:
   לא יקרא וישנה
   לא יקרא ויתרגם
   ולא יפתח שלושה עמודים בבת אחת

ב. כסות –
במשנה – לנער אחת ל30 יום
אך קשה מזה על רי"ח – שאמר שניעור מזיק (שרק מי שיש לו ספק בגדים, שינער אותם)

תשובות:

1. 1 ל30 – טוב, יותר מזה – מזיק
2. אדם אחד – טוב, שני אנשים – מזיק
3. ביד – טוב, במקל – מזיק
4. בצמר – טוב, בכותנה – מזיק

ג. השלמות של דיונים על הברייתא הראשונה על ספר תורה:

1. השואל ספר תורה לא ישאילנו לאחר

והרי בכל דבר ששואל לא ישאילנו?
תשובה – היינו חושבים שאולי בס"ת מותר כי רוצה שיעשו מצווה בדברים שלו, קמ"ל שלא.

2. שואל פותחו וקורא בו.

פשיטא?
אכן מיותר, והובא בשביל ההגבלות בסיפא (לא לקרוא בשניים/סוגיה חדשה).

ד. אגב המימרא הצינית של רי"ח על ספק הבגדים, עוד מימרות שלו:

1. רי"ח – עדיף כוס חרשים (מכשפים) מכוס מים פושרים

אא"כ:
כלי חרס ולא ברזל,
הרתיח
הכניס עשב

2. שיטות איך לאבד את הכסף –

ללבוש סוג מסוים של פשתן (עולה הרבה ומתבלה מהר)

להשתמש בכלי זכוכית שנשברים

לשכור פועלים ולא לשמור עליהם