להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן
לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(יב. 8+ עד יג. 5+)
המשך דיון בגזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. לגבי יציאה עם דברים סמוך לחשיכה
- מותר לצאת בתפילין סמוך לשבת כיון שממילא חייב למשמש בהם ולא ישכח שהם עליו (נלמד מהציץ).
- תניא חנניא: חייב למשמש בבגדיו עם חשיכה.
ב. לא יפלה כינים ולא יקרא לאור הנר
א. האם זה משום הנר או שלא יהרוג?
ברייתא – זה משום הנר (מותר ביום).
הרחבה: כל עיון לאור הנר אסור, אפילו להבדיל בין בגדיו לשל אשתו (רבא: רק בדומים, כמו הזקנות של מחוזא).
ב. אגב, הריגת כינים בשבת
B. הדעות
- · אסור מהתורה –
ר"א – כהורג גמל,
כן אבא שאול – נוטל וזורק, אך לא ימלול.
ב"ש – אסור, - אסור מדרבנן –
ת"ק בברייתא של אבא שאול – לכן מותר לו למלול ולזרוק, וכן רב הונא (גם ביום חול לא יהרוג).
ב"ה, - מותר לגמרי –
רבא – זרק לכוס מים,
רבה רב ששת ור"נ – הרגו ממש.
ג. כבוד –
ברייתא – אין פולין ברה"ר,
רב הונא – לא הורג כי לא מכובד.
(יב. 4-)
ד. ממצוא חפצך – ולא חפצי שמיים
בברייתא ב' הובאה אגב עוד מחלוקת:
שידוך בת או מלמד תורה ואומנות, ניחום אבלים וביקור חולים: ב"ש – אסור, ב"ה – מותר חפצי שמיים).
אגב זה –חמישה ניסוחים שונים
- ר' חנינא – בקושי התירו לבקר ולנחם
- חמישה ניסוחים בברייתא לביקור חולים
+ ר' חנינא (כר' יוסי) – בתוך חולי ישראל,
+ ר' אלעזר –יפקודך/ידכרינך לשלום (אפשר ארמית כי השכינה שם ואין צורך במלאכים).
(יב: באמצע)
ג. לא יקרא לאור הנר
- רבה – אפילו נר נורא גבוה (רש"י – לא פלוג).
- שניים: משנתנו – מותר (בעניין אחד), ברייתא – אסור (שני עניינים).
ובמדורה – אפילו 10 אסורים. - רבא – אדם חשוב מותר (גם בחול אינו מטה),
והרי רי"ש ב"א (כמעט) הטה? תשובה – כדי ללמוד תורה לא דואג לכבודו ומטה.
4. שמש – האם בודק כוסות לאור הנר?
שמש קבוע | ||
ברייתא א – מותר | לא קבוע | נפט (מסריח) |
ברייתא ב – אסור | קבוע | שמן |
שמש לא קבוע בשמן – מותר, |
5. חזן (מלמד)
רואה היכן אך לא יקרא – הכוונה: שרואה את ראשי הפרשיות כדי שיזכור למחר כשילמדם.
קשה – התינוקות מסדרין פרשיותיהם לאור הנר?
- הכוונה לראשי הפרשיות כנ"ל.
- לחזן אסור אך לתלמידים מותר (אימת רבם עליהם).
4 תגובות
עבודת קודש. שה' יברך אתכם בכל טוב 🙂
מאוד מועיל, מחכים, נותן השראה. יה'ר
שתמשיכו להרביץ תורה בישראל, ולשמח
את אבינו שבשמיים.
פירשת את החילוק שבין שמש קבוע לשמש שאינו קבוע – לא כרש"י, למה?
(יותר מסתבר כמותו, ממה שאמרו להקל בשמש שאינו קבוע בשמן)
אייך אפשר להקדיש את השיעור?
אשמח לשמוע פרטים
https://www.sinai.org.il/help/
תודה רבה