הדף היומי – שבת דף כט

Download

להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(כח: במשנה כט: במשנה הראשונה)

פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה

חלק א – לעניין טומאה
ר"א – טמאה, ר"ע – טהורה.
א. הסברים:

1. האם הקיפול מבטלה מתורת בגד –
   לר"א – לא מבטלה (אא"כ הבהב),
   לר"ע – מבטלה.
2. רב המנונא – מתי קולי מטלניות טמאים (כט. 10-)

מטלית שהשתמש בה לשימוש בזוי, מתי חוזר ומחשיבה כבגד (ומקבל טומאה) ומתי לא:

שתי אפשרויות להעמיד את המחלוקת:
1. רב המנונא – באחורי הדלת.
2. רבא – גם במגוד, כי ר"ע חזר בו וסובר כר' יהושע (מדייק ממשנתנו, שתמיד נשארת פתילת הבגד.

חלק ב – לעניין הדלקה בשבת
ר"א – אין מדליקים, ר"ע – מדליקים.

א. הסבר המחלוקת:

1. A. ר' אדא ב"א – בעיית נולד

הנחות יסוד:
1. במה מדובר: מדובר בשלוש על שלוש בדיוק, מדובר ביו"ט שחל ערב שבת, וקיפל לפני כניסת יו"ט.
2. כר"י – שברי כלים הם נולד (מוקצה), ואין מסיקים בהם, בניגוד לר"ש.
3. כעולא – שצרך להדליק את רוב הפתילה (כך שכשממשיך להדליק, זה כבר שבר כלי).

המחלוקת:
האם הקיפול מבטלו מכלי?
ר"א – מבטלו, ממילא אינו שבר כלי ואינו מוקצה, ומדליקים,
ר"ע – לא מבטלו, ממילא בערב שבת נהיה שבר כלי ומוקצה, ולא מדליקים.

1. רבא – ר"א – כי אינו דולק יפה אם לא חרך את הפתילה.

[הערה על שני ההסברים:
רב יוסף אמר: "שלוש על שלוש מצומצמות",
לרב אדא – דיבר על משנתנו,
לרבא – דיבר על משנה בכלים, שפסק שמספיק 3 מדויק ולא צריך קצת יותר בשביל אזור התפירה].

ב. הערות על מחלוקת ר"י ור"ש וההסבר הראשון:

1. רב אדא ב"א עצמו לא סובר כר"י (נולד) אלא כר"ש,
שהרי פסק: נכרי יצר ביו"ט כלי עץ, ישראל מדליק בה ואינה מוקצה.

2. ר"י-רב: שלוש מחלוקות ר"י ור"ש לגבי נולד והצריכותא שלהן:

A. המקרים:

1. שברי כלים.
2. גרעיני תמרים (שנאכלו בשבת) –
   ר"י אוסר אפילו שהיו קיימים לפני כן.
3. קליפות אגוזים (שנאכלו בשבת)
   ר"י אוסר אפילו שהיו גם גלויים לפני כן.

B. דעת רב לגבי גרעינים, לא אמר בפירוש, אלא יש שני סיפורים:

1. רב זרק ביום חול את הגרעינים לכירה,
   ור' חייא אמר שביו"ט זה מוקצה.

לא ברור – האם רב "קיבלה מיניה"?

1. בבבל רב זרק את הגרעינים לחיות (כלומר שאינם מוקצה). יש שתי אפשרויות:
2. בתמרי "פרסיאתה" שהגרעינים אינם אכילים, וסובר שאינם מוקצה.
3. בתמרי "ארמיאתא" שהגרעינים ראויים, אך אולי בגרעינים רגילים – כן מוקצה.

3. הגבלה לר"י שמתיר בכלים שלמים
הבעיה: הרי אחרי שיישרפו קצת הם יהיו שברי כלים, אז כיצד מהפך בהם?
תשובה: אכן צריך לערבם עם עצים מוכנים שאינם מוקצה, כדי שיהיו בטלים ברוב.