להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(עג. 9+ עד עג: 3-)
חלק א – המשך מתעסק
התכוון להגביה ובטעות תלש – פטור מחטאת (מתעסק. לא טעה מחוסר ידיעה והתעסק במלאכת היתר)
אבל במקרים הבאים יש מחלוקת:
רבא – פטור, לא התכוון לפעולת איסור.
אביי – חייב, התכוון לפעולה שעשה.
רש"י – התכוון לחפץ א ויצא לו על חפץ ב.
תוס' – התכוון ועשה בחפץ א, אלא שטעה באופיו של חפץ א (ואילו במקרה של רש"י פטור לפי כולם (שמואל בכריתות יט:), ואילו לפי רש"י אביי חולק על שמואל).
המקרה | הצריכותא |
התכוון לחתוך תלוש והתברר שזה היה מחובר |
|
התכוון לזרוק 2 וזרק 4 | פטור אפילו שה2 חלק מה4. |
סבור שמטלטל 4 אמות ברה"י והתברר שזה רה"ר | פטור אפילו שעשה פעולה שלימה של טלטול ד"א, ורק טעה בהגדרת המקום |
קשה לרבא –
במשנה הבאה משמע שיכול לעבור על כל לט מלאכות, ועדיין לדעת ששבת.
במה יודע ששבת:
לאביי – שידע שאסור, אלא שהתכוון להיתר ועשה על איסור.
לרבא – לרי"ח – ידע את הלאוים וטעה בכרתות. ר"ל – ידע את איסור תחומין.
חלק ב – משנת ל"ט מלאכות
11 מלאכות של אפיית פת | 1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ . 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה. |
13 מלאכות של הכנת בגד | 1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. |
9 מלאכות של כתיבה על קלף | 1. הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 3.וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. |
6 מלאכות נוספות של בניית בתים | 1. הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. |
משמעות החלוקה לאבות מלאכה:
- a.כאמור כמה פעמים –
רי"ח – אם עשה כמה אבות בהעלם אחד – חייב על כל אחת.
(והמשנה הדגישה לט כדי ללמד שאפילו על כולם בבת אחת חייב לט). - b.לאבות מלאכה יש:
- 1.אבות נוספים דומים וכלולים בהם.
- 2.תולדות.
בשניהם, אם עושה תולדה ואב, שתי תולדות, אבות דומים – חייב אחת.
חלק ג – דיון בזורע, חורש, קוצר מעמר ודש
א. מלאכות הזריעה
- 1.אבות מקבילים בברייתא: זורע, זומר, נוטע, מבריך, מרכיב – כולן מלאכה אחת, ואם עשאן בהעלם אחד – חייב חטאת אחת.
ר' אחא מחלק (רש"י):
האב נוטע, תולדות: זומר
השאר (נוטע, מבריך, מרכיב) הם אבות מקבילים לזורע (כמובן שגם דומים לנוטע, אך גם לזורע).
- 2.נאמר זריעה לפני חרישה כי מדובר בארץ ישראל.
- 3.רב כהנא – זומר וצריך לעצים חייב שתיים (קצירה וזמירה).
(וכן בשחת וקניבת סלק).
ב. חרישה
- 1.אבות מקבילים בברייתא: חורש, חופר וחורץ – מלאכה אחת (רמב"ם – כולם אבות, רש"י – תולדות של חורש).
- 2.הוריד גבשושית או מילא בעפר עפר:
בבית – בונה, בשדה – חרישה (רמב"ם – הכשרה לזריעה, רש"י – ריכוך הקרקע). - 3.ר' אבא: חופר כי צריך לעפר – פטור, ואפילו אינו מלאכה שאינה צריכה לגופה, כי זה מקלקל.
ג. קצירה
- 1.אבות מקבילים בברייתא – שאר תלישת פירות בעצים שונים (בוצר, מסיק וכו').
תולש – תולדה.
- 2.זרק אבן על דקל והוריד תמר
רב פפא – חייב שניים (תולש (את האשכול מהעץ), מפרק (תולדת דש. מפרק התמרים מהאשכול).
רב אשי – פטור, כי זה לא הדרך הרגילה.
ד. מעמר
עושה ערימה של התבואה בשדה.
אוסף מלח –
רבא – חייב, אביי – פטור (מעמר זה רק בגידולי קרקע).
ה. דש
מפריד את הגרעינים מהשיבולים
אבות מקבילים – מנפץ פשתן (להסירו מהגבעול (לא מנפץ הרגיל)), מנפט צמר גפן (להוציא הגרעינים).
