להודייה על חזרת בנינו רועי מרדכי בן ענת ציפורה ודניאל אברהם – בחיים משירות המילואים בעזה,
ולהצלחת הניתוח שלו היום להוצאת הרסיס שנותר
להקדשת שיעור ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף לח
(לח. במשנה)
נושאי הדף היומי:
א. שומר על פירות שנרקבים – לרשב"ג – ימכרם, חכים – לא יגע, אא"כ כדי חסרונם. למה? או כי מעדיף קב שלו או שמא הבעלים יתרמם. ב. האם מורידים קרוב לנכסי שבוי? רב – לא, שמואל – כן, למסקנה – זאת מחלוקת תנאים.
סיכום הדף היומי:
חלק א – שומר פירות שרואה שהם מתקלקלים –
א. המחלוקת –
רשב"ג – תמכור ותשמור למפקיד את הכסף.
ת"ק – אל תיגע
למה לא להציל לו?
- רב כהנא – סברא אנושית – אדם רוצה בקב שלו יותר מ9 קבין של חברו.
- רנבי"צ – חשש הלכתי – אולי הבעלים הפריש אותם כתרומה על פירות שיש לו במקום אחר, ויוצא שאתה מוכר תרומה!
שואלים בהמשך – למה שלא ימכור לכהן?
תשובה – זה יפתור את החשש שמא עשו תרומה לפני המכירה,
אבל עדיין יש חשש שמא יעשום תרומה אחרי המכירה, והפירות יהיו טבל!
קשה מברייתא – כיוון שלא יגע בהם, מותר לבעלים לעשותם תרומה.
עם רב כהנא – מסתדר,
אבל לרנבי"צ – הרי לדעתו זו הסיבה שלא יגע, לא התוצאה!
תשובה – זה גם הסיבה וגם תוצאה.
ב. הגבלה של רי"ח – לא נוגע רק עד "כדי חסרונן", מעבר לזה מוכר.
- A. עם מי זה מסתדר –
אבל לרנבי"צ – לא מסתדר, הרי עדיין יש חשש תרומה!
לרב כהנא – מסתדר – אדם מעדיף את שלו עד גבול מסוים.
- B. שאלות על זה שיש מצב שבו בכל זאת כן מוכר:
- איך מוכר, הרי אולי באמת הבעלים עשו אותם תרומה? (המכירה אחרי התרומה)
תשובה – אכן צריך למכור דווקא לכהן.
- איך מרשים לבעלים לעשות תרומה – הרי אולי כבר מכר, ולא יחול! (המכירה לפני התרומה)
תשובה – "כדי חסרונן" זה לא שכיח ולא חוששים לזה.
- C. קשה על רי"ח מברייתא –
הברייתא דומה למשנתנו, אבל המקרים שם זה יותר מכדי חסרונן – יין שהחמיץ, שמן שהבאיש,
ובכל זאת נחלקו:
חכמים (כרשב"ג) – ימכור,
ר"מ (כת"ק) – לא יגע – ואפילו שזה יותר מכדי חסרונן!
תשובה – זה אמנם יותר מכדי חסרונן, אבל זה לא ימשיך להתקלקל עוד, לכן כבר אין טעם למכור.
- D. לסיכום –
רשב"ג (וחכמים בברייתא) – מוכר מיד – חוששים גם להפסד קטן
וכן פוסקים ר' אבא בר' יעקב – רי"ח,
(רבה בב"ח – לא צריך לומר את זה, כי באופן כללי תמיד רי"ח כרשב"ג).
ת"ק (ור"מ בברייתא) – לא יגע עד שזה כדי חסרונן – חוששים רק להפסד גדול
רבא-ר"נ.
חלק ב – האם מורידים קרוב לנכסי שבוי
אבא נשבה, האם מורידים את הבן לשדה שלו, שיקבל פירות באחוזים כמו אריס, וכך השדה לא תהיה מוזנחת.
א. איך זה קשור לסוגייתנו –
מציעה הגמרא – שבשני המקרים השאלה אם ניתן להשתמש ברכוש שלך כדי להציל את הרכוש שלך, ללא ידיעתך:
שרשב"ג (שאצלנו דואג לפירות ואומר למכור) – יאמר שמורידין קרוב לנכסי שבוי
דחייה –
בפירות – אם לא ימכור הקרן עצמה תיהרס – מוכרים
בשדה – אם יזניחו אותה הפירות יהרסו אבל השדה עצמה לא – אולי לא מורידים
ות"ק (שאצלנו לא מוכרים) – גם יאמרו שלא מורידים קרוב.
דחייה – אולי עקרונית כן,
ולכן בשדה מורידים,
וזה שבפירות לא – זה בגלל הסיבות שראינו (רוצה בקב שלו/שמא עשה תרומה),
ראיה לדחייה – שכך פסק רב נחמן – מצד אחד מורידים, מצד שני לא לגעת בפירות
ב. הדעות שם –
רב – לא מורידין, שמא יקלקל את השדה
שמואל – מורידין, לא יקלקל כי רוצה שיצליח כי מקבל כאריס.
ג. הגבלה – אם יש שמועה + עד 1 שמת בשבי – לפי כולם מורידים.
ד. ראיה לרב שלא מורידים–
וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים (שמות כב, כג)
ושואל ר"א – הרי ברור שאם האישה אלמנה אז הילדים יתומים?
ועונה – הכוונה שיהיה ספק אם מת, והאישה לא תוכל להינשא מספק, והילדים לא יוכלו להיכנס לשדה האב מספק.
ומכאן רואים שלא מורידים!
דוחים רבא ורב עמרם – שם הכוונה שלא יוכלו למכור את השדה, אבל כן מורידים שיטפלו בה.
אך דוחה רב ששת את הדחייה – מההקבלה לאישה ברור שהכוונה שלא מורידים,
שכמו שהאישה לא יכולה גם קצת להתחתן,
גם היתומים לא יכולים גם קצת לרדת לשדה.
ה. זו מחלוקת תנאים:
היורד לנכסים של –
נכסי שבויים – שיודעים שמת – מותר,
נכסי נטושים (המקרה שלנו, שלא ידוע אם מת): ת"ק – אסור, רשב"ג – מותר,
נכסי רטושים (שנטש את הקרקע) – לפי כולם אסור.