הדף היומי – שבת דף פו

(פו. במשנה – פו: שליש תחתון)

שמות יט –
(י) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:

(יד) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:

(טו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:

(טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים.

	שלישי		רביעי		חמישי		שישי		שבת
	לילה	יום	לילה	יום	לילה	יום	לילה	יום	לילה	יום
מתי פרשו במתן תורה			רי"ס – פרשו ברביעי (ליום השלישי – לא כולל יום הקבלה).		רבנן – פרשו בחמישי (ליום השלישי – כולל היום הפרישה ויום הקבלה).				טהורים – מתן תורה. (צריכה להיות טהורה בלילה כדי לטבול).
ברייתא – כמה זמן טמאה אם פולטת שכבת זרע			רי"ש – לפרוש מתישהו ביום רביעי, כך שיש יומיים שלמים (4-6 עונות).		ראב"ע – לפרוש מתישהו ביום חמישי, כך שיש יום שלם (2+ עונות).
		חכמים – צריכה 6 עונות שלמות	ר"ע – צריכה 5 עונות שלמות, ומשה הפרישן מיד בהשכמה

חלק ב – דיונים על הדעות הנ"ל לגבי הפרישה לפני מתן תורה

1.(פו. 5-) לר"ע שהפרישן בבוקר, קשה – והרי ממילא קדושים ולא משמשים בבוקר?

תשובה – מותר ב: 1. בית אפל. 2. ת"ח מאפיל בטליתו.

2.(פו: 1+) עקרונית – צריכות היו לטבול אחרי שבטוח אינן טמאות, כלומר בערב שבת.
אך קשה – איך טבלו בלילה, הרי צריכה הערב שמש?

תשובה – לקבלת תורה לא צריך הערב שמש.

[מרימר – בפועל – טבלו לפני הלילה, ואם היו פולטות היו טובלות שוב].

3.למה קיבלו את התורה רק בבוקר ולא בתחילת הלילה? אלא כנראה שצריך עוד עונה טהורה (תוס' – קשה לכולם).
תשובה – קיבלו בבוקר מסיבה רוחנית, ללא קשר לטומאה.
(ישעיהו מח,טז-יז) – "קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי יְקֹוִק שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ… אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹקֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ".
4.לר"ע – שיפרשו בסוף יום רביעי ויטבלו בשבת בבוקר?
תשובה – לא מכובד שבבוקר מתן תורה חלק ילכו לטבול.

חלק ג – דיונים על עצם הטומאה

5.רב חסדא – המחלוקת בשכבת זרע שפירשה מן האשה,
אך שכבת זרע מהאיש טמאה כל עוד לחה.

(מקשה רב ששת, ומתרצים שהכוונה לזרע מהאישה).

מה מחמם את השכ"ז:
דווקא מישראלית שגופה חם בגלל עול המצוות,
או גם כותית כי:
1. אוכלת שקצים ורמשים (ואז גם בהמה),
2. (גם) יש לה פרוזדור (ואז בהמה לא).

תיקו.

חלק ד – חזרה למשנה

קשה:
הרישא לא כראב"ע – שטמאה ביום השלישי,
הסיפא כן כראב"ע – שמרחיצין את המילה זה כראב"ע.

תשובות:

קראת כבר את הספר?