היום השיעור הוכן והועבר על ידי הרב יצחק הופמן
להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(ק: במשנה השנייה – קא: 1-)
השיעור היום הוכן והועבר על ידי הרב יצחק הופמן.
חלק א – טלטול בין ספינה לים
- ספינה שהדפנות נמוכות מ10 טפחים – היא עצמה כרמלית, ומותר לטלטל בינה לים (כרמלית).
- ספינה שגובהה מעל המים 10 טפחים – היא רה"י, והשטח מעל הדפנות הוא מקום פטור, וכיון שמטלטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור (מעל הדפנות) – מותר.
- כל הנידון בספינה שגובהה 10 טפחים, אך היא שקועה במים והדפנות לא מעל 10 טפחים מהמים – כיון ששקועה – לא עובר דרך מקום פטור, והשאלה האם היא נחשבת ככרמלית או כמקום פטור?
המחלוקת:
כולם מסכימים שכרמלית מגיעה רק עד גובה 10 טפחים (כמו רה"ר), ומעל זה מקום פטור.
רב הונא – מודדים מקרקעית הים.
ממילא פני המים סביב הספינה זה בדרך כלל מקום פטור, ואפשר מן הדין לטלטל לספינה (רה"י), אבל בכל זאת עושים זיז בשביל היכר.
רבה בר רב הונא ורב חסדא – מודדים מגובה המים, וממילא פני המים הם כרמלית, ואז זה בעיה לטלטל מהים (כרמלית) לספינה (רה"י), לכן:
- מכין מחיצה תלויה של ארבעה על ארבעה, וכך המים שתחת המחיצה זה רה"י (גוד אחית).
אבל עדיין בעיה לטלטל שופכים מהמים לים – כי זה ימאיס את המים שם.
- רב חסדא – יכול לשפוך על דופן הספינה, וכוחו באיסור דרבנן לא גזרו.
(קא. 7+)
חלק ב – ספינת "ביצאתא דמישן" – רה"י או כרמלית?
הקדמה:
גוד אחית – כשיש מחצה תלויה באוויר, נחשב כאילו הדופן יורדת עד הקרקע.
ואם גדיים עוברים תחת המחיצה (לגבי טרסקל ברה"ר) –
רי"ס בר"י – הטרסקל נחשב רה"י, אפילו שגדיים עוברים מתחת.
רבנן – לא נחשב רה"י, כי לא אומרים גוד אחית כשגדיים עוברים מתחת.
ואם יש דגים ששוחים מתחת –
לרי"ס בר"י – ודאי שאומרים גוד אחית, ונחשב רה"י.
לרבנן – שבגדיים לא אומרים, מה לגבי דגים:
רב הונא, רב יוסף ורב אחא בריה דרבא – נחשב בקיעה, ולא אומרים גוד אחית, ולא נחשב רה"י.
ר"נ, אביי, רב אשי – לא נחשב בקיעה, ואומרים גוד אחית, ונחשב רה"י.
דין הספינה – ספינה שהתחתית שלה הוא חוד ולא ישר (כמו הספינות היום), ורק אחרי שעולה מהחוד יותר מ3 טפחים – רק אז יש רוחב בין הדפנות 4 טפחים.
יוצא שהחלק של הדפנות שיש ביניהם רוחב 4 טפחים רחוק מתחתית הספינה ביותר מ3 טפחים (כך שאין לבוד), וכדי שיחשב מחיצה צריכים להשתמש בכלל של "גוד אחית", ובזה יש מחלוקת:
רב הונא – הספינה כרמלית ולא רה"י, כי לא אומרים גוד אחית כשדגים בוקעים,
ואסור לטלטל בתוכה, ומותר ממנה לים.[1]
ר"נ – הספינה רה"י, כי אומרים גוד אחית, ונחשב שכל הדפנות מקיפות רוחב 4 טפחים.
(קא: 3+)
חלק ג – טלטול מספינה לספינה
א. קשר את הספינות מערב שבת –
צריך שני דברים:
- חבל חזק.
אבל לא צריך קשירה בחוט ברזל עד כדי שלא תיטלטל כלל
(כפי שכן צריך לגבי אוהל המת – להביא טומאה ממת שנמצא תחת הספינה לכלים שתחת הספינה).
- שיעשו עירוב ביניהם (ע"י פת).
ב. כשקשר בשבת
בין אם קשר בשבת ובין אם במזיד – מותר.
וזה שונה ממי שיצר מחיצה בשבת במזיד ברה"ר – שגזרו שלא יטלטל שם ד"א.
בים לא גזרו כי כאן כל האיסור זה רק דרבנן (כרמלית).
[1] תוס' שואלים – איך זה כרמלית ולא מקום פטור? והריטב"א מפרש שכיון שבחלק העליון זה כן מקיף 4 טפחים, החמירו שישחב כרמלית.
