להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(קכב: 8- עד קכד. במשנה)
הקדמה –
א. סוגי כלים (מהקל לחמור):
- בכלי שמלאכתו להיתר
- בכלי שמלאכתו לאיסור
- כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו (מוקצה מחמת חסרון כיס לפי כולם)
ב. סוגי טלטול (מהקל לחמור):
- לצורך גופו
- לצורך מקומו
- מחמה לצל
ג. לר' נחמיה – אפילו מלאכתו להיתר, מותר רק לשימושו העיקרי, ממילא כלי שמלאכתו לאיסור אסור לכל טלטול.
חלק א – כלי שמלאכו לאיסור, מוקצה מחמת חסרון כיס
בגמרא יש שני דיונים (תחילת עמוד א ואמצע עמוד ב), ועל כל אחד מהם אותן קושיות, לכן נשלב אותם יחד.
א. הדעות:
A. במשנה – מותר לקחת קורנס לפצע אגוזים.
ר"י – דווקא בקורנס של אגוזים (מלאכתו להיתר, אך כלי שמלאכתו לאיסור – אסור).
רבה – קורנס של נפחים –
כלי שמלאכתו לאיסור, מותר למלאכת היתר (צורך גופו, משמע שלצורך מקומו אסור).
(ר' יוחנן – של זהבים, רב שמן ב"א – של בשמים (אך של זהבים זה מוקצה כי מקפיד).
B. תהליך גזירת כלים
| אביי (ורבה) | רבא – אין הבדל בין גופו למקומו |
בברייתא: |
|
|
התירו | כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו. | כלי שמלאכתו להיתר |
וחזרו והתירו | כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו ומקומו | כלי שמלאכתו להיתר |
וחזרו והתירו | כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו,
| כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו + מקומו |
עד שאמרו – כל הכלים ניטלים חוץ ממסר ויתד (משנתנו). | מותר גם כלי גדול (שדורש שתי ידיים), חוץ ממסר הגדול וכו'. | מותר גם כלי גדול (שדורש שני אנשים), חוץ ממסר הגדול וכו'. |
למסקנה כלי שמלאכתו לאיסור | אביי (ורבה) לצורך גופו | רבא לצורך גופו + מקומו |
ב. קושיות:
A. קושיות על כלי שמלאכתו לאיסור – האיסור לטלטל מדוכה ועלי
- 1.זו שיטת ר' נחמיה.
- 2.זה מוקצה מחמת חסרון כיס,
- 3.רבא – זה מחמה לצל (ואביי – או לצורך מקומו).
- 4.ר' אלעזר – זאת ברייתא קדומה מלפני התרת הכלים (לגבי שום).
B. קושיות על כלי שמלאכתו להיתר –
משניות קנים, מקלות, נגר שאסורים בטלטול אפילו שמדובר בכלי שמלאכתו להיתר.
- 1.ר' אלעזר – ברייתא קדומה,
- 2.רבה – בקנים ומקלות: הטלטול לא הכרחי (לא יתעפשו כ"כ מהר, יכולים להפשיט על הידיים),
בנגר – שם הבעיה היא טלטול מהבית לחצר (והתירו בגרירה, כי לוקח מהפתח לחצר ולא ממש מתוך הבית).
(קכג. שליש)
חלק ב – נושאים אגביים
א. טלטול מן הצד
הוצאת דבר שמכוסה בעפר –
- אם מגולה והעפר לא מתרומם אלא נופל – לא נחשב אפילו טלטול מהצד ומותר לפי כולם.
- אם העפר יתרומם – טלטול מן הצד
(למשל – פגה טמונה בעפר ומכניס קיסם להוציאה, פוגלה (צנון שטמון עם החלק הרחב למטה)
ת"ק – אסור,
ר"א בן תדאי – מתיר,
וכן רב נחמן, ואמנם אסר בצנון אך חזר בו.
ב. מחט שנשבר חורה או חודה
השימוש העיקרי (תפירה) התבטל, אך השימוש המשני של היתר קיים (הוצאת קוץ).
רב יוסף – לא מוקצה.
קשה – מחט כזו טהורה.
תשובה – יש להבדיל בין שבת (שימוש) לטומאה (כלי מעשה).
רבא – מוקצה.
לא מבדיל בין שבת לטומאה.
קשה – מחט לא נקובה, לא מוקצה (כלי) אך טהורה (לא כלי).
תשובת אביי – שם מדובר במחט שעוד לא עשו בה חור.
אגב, קנה של זיתים –
משנה בעמוד ב – עוד דוגמא להבדלה בין שבת לטומאה:
יש בליטה – כלי לטומאה (שיש בית קיבול קטן לשמן שבודק)
אין בליטה – טהור כפשוטי כלי עץ, אך אינו מוקצה].
ג. אסובי ינוקא והוצאת קוץ
רב נחמן – אסור (דומה למתקן, כמו איסור עשיית אפיקטיויזין)
רב ששת – מותר (כמו הוצאת קוץ במשנתנו).
2 Responses
RE: הדף היומי – שבת דף קכג
הועלתה שאלה בכולל האם כשיש לי כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטול כשיש לי אפשרות אחרת להשתמש בלעדיו?
למשל אני יכול לפצח אגוזים רכים עם הידיים , אבל יהיה לי יותר נוח להשתמש במפצח האגוזים , האם במצב כזה זה יהיה מותר?
לא מצאנו תשובה לא בילקוט יוסף ולא אצל הרב עובדיה ולא אצל שאר האחרונים
RE: RE: הדף היומי – שבת דף קכג
ראה בקישור הבא דיון די מפורט ומסודר בעניין – http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2013-02-04.php