הדף היומי – עירובין דף מח

סיכום דף יומי עירובין דף מח

(מז: 8+ עד מט. שליש עליון)

חלק א – תחום לחפצי הפקר (המשך)

רי"ח בן נורי – יש להם תחום, לרבנן – אין להם (אלא כרגלי מי שלוקחם).

א. חפצי נוכרי

האם יש להם תחום?
לרי"ח ב"נ – האם הבעלות של הגוי מפריעה לתחום שלהם?
לרבנן – האם גוזרים שיש תחום, אטו בעלים יהודי.

בברייתא – יש תחום (ולכן אם גוי הביא פירות מחוץ לתחום ביו"ט, אסורים בטלטול), ממילא ודאי שלפחות לפי רי"ח ב"נ יש תחום.

אמוראים בדעת רבנן – שמואל – לא, רי"ח – כן (ורבא למסקנה כרי"ח).

ב. מים שבין תחומי שבת

תוס' –
כאן בני העיר לא מכוונים על אותם מים (כיון שזזים), ממילא:
לרבנן – הם לא קנו שביתה (כי חפצי הפקר לא קונים שביתה, וגם לא נקנים ע"י העיר כי הם לא כיוונו על המים)
לרי"ח ב"נ – הם כתחום אנשי העיר (כי לא צריך דעת).

האם מותר לקחת מהמים?

לרבנן – כן,

לרי"ח ב"נ –

            ר' חייא – לא, שמא המים הגיעו מהתחום של העיר השנייה.

            ר' יוסי בר"ח – צחק, למה?

1. 1.מתיר, כי סובר כרבנן.

דחייה – זו לא סיבה לצחוק.

1. 2.מתיר, כי מים זזים בכל מקרה לא קונים שביתה.

דחייה – זה דווקא במים שזזים הרבה, אך כאן אולי מדוב במים מכונסים.

1. 3.אוסר, וצחק כי מחיצת ברזל לא פרקטית.

דחייה – גם ר' חייא התכוון לזה.

1. 4.מתיר, כי מספיק מחיצת קנים תלויה (קולא מיוחדת במים).

חלק ב –ה-4 אמות למי שאין לו תחום

א. שטח ה-4 אמות:

ר"מ (רבנן) – 8 על 8,

ר"י – 4 על 4 לאיזה כיוון שירצה,

ר"א – 4 על 4, והוא באמצע.

ב. המקור – שבו איש תחתיו,

ר"מ – המקום של אדם שוכב ופושט ידיים קדימה (קצת יותר מ-4),

ר"י – המקום ששוכב + מרחב תמרון.

ג. רב פפא – סובייקטיבי לקולא

ענק – 4 אמות גדולות,

אדם עם ידיים קטנות – 4 אמות רגילות

חלק ג – סוגיית 3 חצרות (א, ב, ג)

א. המחלוקת

ר"ש – א+ב, ג+ב מטלטלים, רק א+ג לא,
ר"י – גם א+ב, ב+ג לא, גזירה שמא ג+ יטלטלו.

ור"ש הזכיר זאת במשנה, כי שאל למה במשנה שלנו רבנן לא חולקים (בשלושת האנשים שישנו) ובחצרות כן? ומסבירים – בחצרות אסרו משום גזירה.

ב. למה א + ג לא מטלטלים?

הרי א'+ב' עירבו, אז זה נחשב שכולם גרים ב-ב', ועכשיו ב' עירבה עם ג', אז לכאורה זה נחשב שהיא עירבה בשם כל אותה קבוצה!

תשובה: גילו דעתם שמדובר בשני עירובים מחולקים.

            ר"י – ב' שמה שני עירובים (ב-א' וב-ג').

            רב ששת – א' ו-ג' שמו עירוב ב-ב', אך בשני בתים נפרדים.

                        הערות:

1. 1.גם לב"ה, שלדעתם שני כלים לא מחלקים, אך שני בתים מחלקים.
2. 2.לא אומרים שגם ב-ב' יהיה אסור (כי יש כאן כאילו 2 קבוצות שגרות שם, ושלא עירבו זה עם זה), כי לא משתמשים ב"כאילו" של עירובי חצרות כדי לאסור, אלא רק כדי להתיר.