להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי עירובין דף נה
(נה. 11+ עד נו. 11+)
מדידת תחום שבת של עיר
המשנה –
כשמודדים תחום שבת יש שני דברים שמודדים, ולגבי שניהם המשנה מחדשת קולא:
- מדידת שטח העיר
הקולא – מרחיבים את שטח העיר כדי לכלול את כל הבתים לצורה של מרובע.
- תחום השבת מסביב לשטח (ציור 187)
הקולא – מודדים 2000 אמה מרובעים, כך שמרוויחים את הפינות (ציור 191)
היום נעסוק רק בקולא הראשונה.
א. דוגמאות איך הופכים את העיר למרובעת (במשנה ובברייתא)
במשנה –
- אם הבתים בקצה העיר לא בשורה ישרה (בית נכנס בית יוצא, או רק בית אחד שבולט ("פיגום") – מותחים קו על הבית/בתים הכי חיצוניים (ציור 187)
בברייתא –
- עיר מלבנית – מודדים כמות שהיא.
מה החידוש? שיכולנו לחשוב שצריך להוסיף שטח ולהפוך את המלבן לריבוע (ציור 196) - עיר עגולה – מוסיפים ריבוע סביב העיגול (ציור 191)
- מרובעת – לא מוסיפים.
מה החידוש? שיכולנו לחשוב שצריך להוסיף עוד שטח כדי ליישר את המרובע לכיווני העולם (ציור 197) - טרפז – מוסיפים שיהיה מלבן (ציור 193).
- (כמו במשנה) בית או שני בתים יוצאים – מותחים קו ישר אחריהם.
ומה החידוש בשני בתים? שגם אם זה בשתי צלעות (או יותר) – עושים את זה בשתי צלעות. - עיר בצורת קשת (ציור 194) – עושים כאילו שתוך הקשת מלא בתים.
הערות:
- גם את הצד החיצוני הופכים לישר (כך שכל הקשת הופכת למלבן).
- רב הונא – מיישרים את החלק הפנימי רק אין בין שני ראשיה 4000 אמה (ציור 198)
דיונים על זה:
- נחלקו צאצאצי רב הונא למה הכוונה (נה: 10+) –
רבה בר רבה בר רב הונא –
או שהמרחק בין הרגליים לא יהיה 4000 אמה,
או פחות מ2000 בין המיתר לראש (כך שגם ללא "מילוי הקשת" יכולתי להגיע לכל נקודה באוויר הקשת).
רבה בר רב הונא – זה לא מספיק, צריך את שני התנאים.
- קשה מדין אחר של רב הונא: (נה. 4-)
מתי מצרפים שני ערים –
חכמים – אם המרחק עד קרפף (70 אמה ושני שליש), כי קרפף זה חלק מהעיר. מה הכוונה קרפף?
חייא בר רב (מחמיר) – קרפף אחד
רב הונא (מקל) – שני קרפפים (קרפף לכל עיר).
וזה קשה – למה אצלנו מסתפק בשני תחומי שבת ואילו שם פוסל כבר בשני קרפפים?
תשובה – שם מדובר בשני ערים נפרדות לגמרי, לכן הדרישה גדולה יותר.
(ועוד הערה –
רב הונא אמר את זה פעמיים –
ולגבי שני ערים צמודות.
לגבי עיר שנחרבה באמצע.
הגמרא השוותה את המקרה שלנו לעיר שנחרבה, כי הבינה שנחרבה רק חלקית ואז זה דומה לקשת. ובתשובה מבינה שנחרבה באמצע לגמרי.
ולמה רב הונא אמר את החידוש פעמיים (שמקלים בשני קרפפים ולא רק אחד)?
כי בכל מקרה יש סברא לומר שדווקא בו נקל להחשיב כעיר אחת:
בעיר שנחרבה – כי פעם היתה מחוברת.
בשני ערים – לכל עיר באמת יש צורך בקרפף משלה לשימושים שלה.
(נה: שליש)
ב. איזה בתים נכללים במרובע
- A. חומרא – דווקא בית שמיועד למגורים (שינה)
דוגמאות –
במשנה – גשרים ונפשות, כי לידם יש בוטקה לשומר שיישן.
בברייתא – בית כנסת (יש ביתן לחזן), בית ע"ז כנ"ל, אורוות ואוצרות (ביתן לושמר),
סייגים:
- מערה לא (אא"כ מחוברת לבית, אפילו שרק אם הבית יש ד על ד אמות).
- בית על אוניה לא.
- B. קולא – גם אם כרגע כבר לא.
תנאי: שלא חרב לגמרי.
במשנה – שיש מחיצות בגובה 10 טפחים.
ורב יהודה בגמרא – לפחות 3 מחיצות.
מה הדין אם אין 3 מחיצות אך יש גג?
ראיה מהברייתא שלא נחשב –
נפש שנפרצה משתי רוחות לא נחשב, ומשמע שיש גג.
דחייה – אולי שם גם אין גג.
ג. התנאי להיחשב כעיר (כך שיהיה תחום לכל העיר ולא לכל בית בנפרד)
רב הונא – עיר צריכה 3 חצרות ובכל חצר שני בתי קבע לפחות, ולא אוהלים.
אם כבר יש את התנאי הנ"ל, אז הגם אוהלים נחשבים חלק ומגדילים את השטח.
מקשה רב חסדא – אז למה בני ישראל במדבר החשיבו את המחנה כעיר (ומדדו תחום רק מסוף כל האוהלים)?
תשובה – אצלם זה נחשב קבוע, כי נסעו על פי ה'.
ד. אגדתא
(אגב אנשים שגרים באוהלים)
יושבי צריפים והולכי מדברות –
חייהם אינם חיים,
בניהם לא שלהם כי נשותיהם מזנות
עולא – כי הגברים נוסעים רחוק לבית מרחץ ובינתיים האישה מזנה,
רי"ח – כי הנשים נוסעות רחוק לטבול, ושם מזנות.
עוד מקומות בהם לא כדאי לגור –
- מקום שאין בו שומין וכרישין (בריאים)
- מקום עם הרבה עליות וירידות (מעייף!)
