הדף היומי – עירובין דף פ

סיכום דף יומי עירובין דף פ

(עט: במשנה – פ: במשנה)

חלק א – האם כשמזכה להם את העירוב צריך מעשה קניין (הגבהה טפח)

או שלא, כי יש משהו אחר שיוצר גמירות דעת.

הערות:

1. 1.תוס' – רק כאן מקלים ומספיק טפח, אך בקניינים צריך יותר.

[ולפי זה מובן למה הברייתא קוראת לטפח "משהו"].

1. 2.סברות – כתבנו בטבלה.
2. 3.בעירובי תבשילים צריך מעשה קניין (שמואל, ומסתמא גם ר"נ יסכים).
3. 4.עוד דינים של סבי דפומפדיתא:
4. a.מקדש שותה מלוא לוגמיו.
5. b.עושים מדורה לחיה וחולה גם בקיץ.
6. c.אם גוים שומרים על עץ ולא אוכלים פירותיו זה אשירה (שמואל מצריך יותר).

חלק ב – דעת

(פ. רבע תחתון)

א. שמואל ור"ל – אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו (אפילו בעל כורחו)

            A. ומכאן למדו ר' זירא ורב יהודה שאשתו של גוי משכירה שלא מדעתו.

                        (אגב, דוגמאות דומות:
1. סד. שכירו ולקיטו של הגוי משכיר במקומו (תוס' כאן).
2. מקור – בעה"ב של הגוי משכיר במקומו).

            B. מיתיבי – נשים שעירבו שלא מדעת בעליהן – אינו עירוב.
תשובה – אם בלעדיו אסורים בחצר – מקלים ועושים בע"כ, אם לא אסורים – לא עושים.

            C. סיוע – כופין שכן להשתתף בלחי או קורה.
דחייה – שם "ליכא מחיצות", כלומר שמשמש כמחיצה רביעית ויש גם תועלת מציאותית.

(משנה פ:)

ב. האם צריך להודיע כשלוקח עירוב משלהם?

A. בנתמעט או כלה העירוב (אחרי שכבר נתנו הסכמתם לעירוב, בהנחה שלתחילת עירוב צריך להודיע)

גורמים שיכולים להשפיע:

בשני מינים > מין אחד

כלה > נתמעט

בברייתא – הבנה ראשונה – תלוי רק בכלה/נתמעט:

כלה – מודיע (גם במין אחד),
נתמעט – לא מודיע (גם בשני מינים).

קשה על המשנה – שמודיע גם בנתמעט!

            תשובות:

            במשנה מדובר ב:

1. 1.גם במשנה מדובר בכלה ("נתמטמט"), ובמין אחד או שניים.
2. 2.הברייתא התכוונה או כלה או שני מינים (ואפילו נתמעט) – ובזה משנתנו.

B. בלקיחה הראשונית של העירוב – מחלוקת התנאים:

1. במשנה פא: –

            חכמים – אין מערבין אלא מדעתו,

            ר"י – רק בעירוב תחומין צריך דעת, אך בעירוב חצרות לא צריך.

2. משנתנו (ובברייתא בתחילת פ.) – צריך להודיע.

באמוראים:

רב שיזבי (אצלנו) – חכמים חולקים על ר"י, וסוברים שצריך להודיע,

            ומשנתנו גם בחצר הפתוחה למבוי אחד, והכוונה שצריך להודיע כשלוקח משלו.

(בגמרא אצלנו: רב שיזבי לומד ממשנתנו שחכמים אכן חולקים על ר"י, ושואלת הגמרא פשיטא, ועונה שיכולנו לחשוב כריב"ל-)

ר' יהושע בן לוי (שם – פא:) – חכמים מסכימים לר"י שלא צריך להודיע,

ומה שכתוב במשנתנו שצריך להודיע זה בחצר בין שני מבואות – שיש בזה גם חובה ולא רק זכות (ואז צריך להודיע לו גם כשמזכהו מהאוכל שלו).

(פ: משנה + שליש תחתון)

חלק ג – שיעור עירוב חצרות ושיתוף מבואות

א. כשנתמעט –

לפני השבת הראשונה – מוסיף,
אחרי השבת הראשונה –

רי"ס – לא צריך להוסיף,

ת"ק – מוסיף [לרש"י. ר' יהונתן – ת"ק לא חולק, והתכוון ללפני השבת הראשונה].

ב. שיעור העירוב

המשנה על פי ההסבר של רב יצחק ברי דר"י בדברי שמואל:

צריך או שתי סעודות או גרוגרת לכל אחד – הקטן ביניהם.

ומתוך הנחה שמזון שתי סעודות = 18 גרוגרות,

יוצא:

מרובין (18 ומעלה) – מספיק מזון שתי סעודות לכולם

מועטים – כרגוגרת לכל אחד.