הדף היומי – עירובין דף צח

סיכום דף יומי עירובין דף צח

(צז: מהמשנה עד צח: במשנה השניה)

(חלק ראשון) ספר שמתגלגל מהגג או מהאיסקופה לרה"ר:

שלב 1: 2 דינים במשנה:

ספר (יריעת קלף ארוכה כמו ספרי תורה שלנו) שנפרש והתגלגל מידו לכיוון רה"ר, ועדיין הוא מחזיק בו. – בכל מקרה שעדיין מחזיק את הספר בצדו האחד אין איסור תורה לגלגל אותו חזרה.

1. 1.אם הוא עומד וקורא על האיסקופה: יכול לגלול (למשוך) אותו בחזרה. הגמ' תברר איזו איסקופה זו.
2. 2.אם היה קורא בראש הגג:
3. a.ת"ק:
4. i.אם לא הגיע לתחום י"ט של רה"ר – מותר לגוללו חזרה.
5. ii.אם ירד למטה מי"ט: אסור לגוללו חזרה, אלא הופכו שהכתב כלפי הכותל שלא יהיה מוטל בבזיון. הגמ' מדגישה שלהפוך יריעות כתבי קודש עם הכתב כלפי מטה להגן עליהם זה אסור ומותר רק לכסותם, אבל כאן אין ברירה ולהפכם זה פחות בזיון.
6. b.ר"י: כל עוד לא הגיע ממש לארץ – מותר לגוללו חזרה
7. c.ר"ש: אפילו שהגיע לארץ מותר לגוללו חזרה כי דבר שאסור משום שבות לא עומד כנגד כבוד כתבי הקודש.

גמ':

שלב 2: דיון בדין הראשון שהיה עומד על האיסקופה – והותר לו לגוללו:

3 דעות באמוראים באיזה מקרה מדובר:

(עמוד ב')

1. 1.רב יהודה: האיסקופה היא רה"י והתגלגל הספר לרה"ר ות"ק הוא ר"ש שלא גוזר שבות שמא יפול מידו ויבוא לטלטל ממש מרה"ר לרה"י – כנגד כבוד כתבי הקודש. ואכן בעקבות שאלת הגמ' הוא מעמיד שהרישא והסיפא הם לפי ר"ש ומציעתא שכל עוד לא הגיע לארץ מהגג מותר – זו אכן דעת ר"י.
2. 2.רבה: האיסקופה היא רה"י, ומדובר במצב של בזיון מיוחד שבו גם ר"י לא גוזר ומודה שמותר לגלגל חזרה אפי' כשהגיע לארץ כי זו איסקופה הנדרסת שעומדים שם הרבה בנ"א.
3. 3.אביי מקשה על הפירוש של רבה מברייתא שמפרטת שאם הספר התגלגל עד ד"א ברה"ר גוללו אצלו אבל אם התגלגל ליותר מד"א הופכו על הכתב, ואם מדובר באיסקופה נדרסת, גם חוץ לד"א מותר לגוללו?

לכן אביי מסביר שמדובר באיסקופה כרמלית, ולכן הברייתא מחלקת שאם לא התגלגל למשך ד"א גם אם יפול מידו ויביאנו אין כאן איסור דאוריי' מרה"ר לכרמלית – מותר לגוללו אבל יותר מד"א אם יפול מידו יעבור על טלטול ד"א ברה"ר מדאוריי' ולכן אסור.

הגמ' מבארת מדוע לא חוששים גם בפחות מד"א שמא יעביר מרה"ר לרה"י דרך האיסקופה שהיא כרמלית, שאף שעוברים בדרך כרמלית זה אסור כמו שביאר רבא במסכת שבת (לגבי המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע דרך עליו= מקום פטור, חייב)

1. a.מדובר באיסקופה ארוכה ועד שיעבור אותה ייזכר ולא יעביר לרה"י.
2. b.אפילו באינה ארוכה מכיוון שהוא מעיין בכתבי הקודש הוא עוצר בדרך בכרמלית ואין העברה ישירה שאסורה מהתורה. וא"ת שמא יעיין ברה"ר ואז יעביר בבת אחת, משנתינו היא לשיטת בן עזאי שמהלך כעומד דמי. ומכך שלא חוששים שמא יזרוק ישירות שאז גם לבן עזאי חייב, משמע שאסור לזרוק את כתבי הקודש.

שלב 2: דיון בדין השני במשנה שהיה קורא בגג:

ראינו 3 דעות תנאים במשנה והגמ' דנה מיהו ת"ק, ובסוף מגיעה למסקנה שכל המשנה היא דעת ר"י ובסוף חולק עליו רק ר"ש.

הגמרא שואלת לדעת ת"ק שכשירד למטה מי"ט, הופכו על הכתב כלפי הכותל – מדוע? הרי מאחר ולא נח ברה"ר, אפילו איסור שבות מדרבנן אין כי גם אילו נפל מידו ולא נח ברה"ר אין איסור להחזירו.

הגמרא מעמידה שמדובר בכותל משופע והיריעה נחה על הכותל (בליטה).

הבעיה עם התירוץ הזה שאת דברי ר"י שכל עוד לא נגע בארץ מותר לגוללו, לא ניתן להעמיד בכותל משופע כי אז כשירד מג"ט סמוך לארץ בכותל משופע נחשב שנח אז מדוע מתיר ר"י לגוללו.

לכן באמת הגמ' משנה את נוסח המשנה (חסורי מחסרא) כך שת"ק דיבר ברישא בכותל משופע אבל עבר לדבר על כותל זקוף שבו החילוק הוא שעד שירד מג"ט ברה"ר מותר לגוללו ור"י חולק וסובר שאף שירד מג"ט כיוון שצריך לשיטתו הנחה ע"ג משהו ולא באויר (אפילו באויר של ג"ט) ולכן כל עוד לא נגע בארץ מותר לגוללו חזרה.

לפי זה ת"ק ור"י חולקים האם אומרים בפחות מג"ט קלוטה כמי שהונחה דמיא או שצריך הנחה ע"ג משהו. ולפי רבא במסכת שבת בזה נחלקו ר"ע וחכמים, א"כ ייצא שלא רק ר"ע חולק על חכמים בזה אלא גם ת"ק של משנתינו, ואז דברי רבא שנויים במחלוקת תנאים. (חוץ מר"ע)

לכן הגמ' מעמידה סופית את המשנה שת"ק הוא ר"י, והחילוק הוא שבכותל משופע מי"ט ומטה אסור לגוללו כי נח, ובכותל זקוף כל עוד לא נגע בארץ מותר לגוללו.

חלק שני – משנה שדנה בשימוש בזיז-מדף בולט מתחת לחלון הבית מעל רה"ר.

המשנה אומרת שהשימוש במדף להוציא ולהכניס מהבית למדף בשבת מותר.

הגמ' מעמידה שמדובר במדף שבולט מעל רה"ר (כי מעל רה"י פשיטא שאין בעיה) והסיבה שלא גוזרים שמא ייפול חפץ מהמדף ויביא אותו הבייתה משום שכל ההיתר הוא דווקא לכלים שבירים, שייזהר מאד שלא ייפלו ואם ייפלו אין מה להחזיר.

הגמ' מביאה ברייתא שמסייעת ואומרת בפירוש שמדובר דווקא בכלים שבירים, ומדגישה שמותר להשתמש בכל רוחב המדף גם מעבר לגבולות החלון כל עוד המדף גבוה מעל י"ט של רה"ר.

דין נוסף שאומרת הברייתא: שאם יש שני מדפים אחד מעל לשני אז משתמש בתחתון לכל רחבו, ובעליון רק ברוחב גבולות החלון.

הגמ' מבררת מדוע בעליון מותר רק כנגד גבולות החלון:

אם אין במדף העליון הסמוך לחלון 4X4 הרי הוא מקום פטור ואסור להשתמש אפילו כנגד גבולות החלון כי בגלל שטחו הקטן אפילו כלים שבירים יש חשש שיפלו ונראה כאילו הוא ממש זרק אותם לרה"ר,

ואם יש בו 4X4 אז שישתמשו לכל הרוחב?

אביי מתרץ שמדובר כשבמדף עצמו אין 4X4, אבל ביחד עם אדן החלון עצמו יש בו 4X4 ולכן אסור להשתמש מחוץ לגבולות החלון.