הדף היומי – פסחים מ

סיכום דף יומי פסחים דף מ

חלק א – מצבים שבהם אין החמצה

א. מי פירות

1. 1.ותיקא –(לט: למטה)
   במים אסור (דבי ר' שילא), בשמן מותר (ברייתא).
2. 2.לגבי כשחורך גרעינים ביחד (מ. 9+)

רבא – מי פירות לא מחמיצים,

אביי – מי פירות מחמיצים –

ב. נוזל מועט –

אישה לא תשרה את המורסן במים, אך כן תשים על גופה הרטוב.

(אך רוק לעומת זאת כן מחמיץ, ולכן לא ילעוס חיטים ויניח על מכתו).

ג. חליטה של הגרעינים או הקמח במים רותחים

1. 1.במשנה – חולטים מורסן במים כדי לתת לתרנגולים.
2. 2.בברייתא – חלוט שחלטו ברותחין.

אבל –(לט: למטה)

רב יוסף – כשחולט גרעינים, צריך לחלוט אחת אחת, כדי שבטוח המים יגיעו לכל צדדי הגרעין.

ד. אפייה/קליית גרעינים

בברייתא בתחילת הגמרא
בישול לעומת זאת כן מחמיץ כיון שאינו רותח מיד, ומה שכתוב שם גם "מבושל" הכוונה שאם אפוי אינו מחמיץ גם אם אחרי זה יבשלו במים).

            אבל–

1. 1.קמח קלוי (אבישנא) –(לט: למטה)

מר זוטרא –לא ישים קמח כזה בקדירה, שמא יש חלקים שלא נקלו טוב.

רב פפי (מ: 4 לפני המשנה, לפי רש"י) הרשה לעשות בלילה מקמח מחיטים קלוים (רש"י,
(לנחתומים של הריש גלותא. רבא – 1. התפלא שסומך בזה על עבדים. 2. הוא עצמו עשה כך).

1. 2.כשחורך גרעיני חיטה –
   האם צריך לחשוש שיצא נוזל מהגרעין ויחמיץ את שכניו או אותו עצמו?

רבא – מי פירות לא מחמיצים,

אביי – מי פירות מחמיצים –

            בהתחלה –לא לחרוך 2 ביחיד מהחשש הנ"ל.

                        רבא – אז גם באחד תחשוש שיחמיץ את עצמו!

            בסוף – אין חשש, כי הנוזל בתנועה.

(וכפי שאמר אביי שאם הכד שבו קולים הפוך – מותר, ורק אם הוא ישר אסור, כי הנוזלים מתאספים בתחתיתו).

ה. מים בתנועה

1. 1.תניא (לט: למטה) – רי"ס בר"י – קמח שנפל לתוכו דלף, רב פפא – דוקא שטיפות תדירות.
2. 2.אביי (מ. רבע עליון) כאמור לעיל (ג,ד) – הכד שבו קולים הפוך – מותר, כי הנוזלים שבו בתנועה, ישר – אסור, כי הנוזלים מתאספים בתחתיתו.

ו. חומץ

1. 1.רי"ס (מ. שליש עליון) – אם לתת שעורים והתבקעו, ישרה בחומץ וזה ימנע חימוץ עתידי (רש"י), ושמואל לא פוסק כך.
2. 2.ת"ר (מ: 9+) – אין מוללים קמח לקדירה (שיתבשל איתה, כי יחמיץ), אך עלידי חומץ מותר –

ת"ק – יתן קמח ומיד אח"כ חומץ.

אחרים – גם להפך – חומץ ואז קמח.

            [מי זה (ולמה מועיל)?

1. a.רב חסדא – ר"י שסובר שחומץ מבשל גם בכלי שני.

מועיל כי מזרז הבישול לפני שיחמיץ, אפילו כשהוא כבר בתבשיל.

1. b.רי"ס (לעיל 1) –
   מועיל כי חומץ מונע חימוץ.

דחייה– רי"ס התייחס לחומץ בעין, ולא בתבשיל.

                        עולא–לא יסמוך על זה– "סחור סחור ולכרמא לא תקרב".

1. 3.מצד שני – רב כהנא סובר שחומץ מזרז החמצה:
   במשנה (מ:) – אין נותנים קמח לתוך חרוסת או חרדל,
   ואם נתן –

לחרדל (מים, אין חומץ) – מחלוקת תנאים – חכמים – יאכל מיד, ר"מ – יישרף,

לחרוסת (יש מים וחומץ) – רב הונא בר"י – מחלוקת כנ"ל.

            רב כהנא – יישרף מיד לכו"ע, כי החומץ מזרז החמצה.

רב אשי – מכך ששמואל (1) לא פסק כרי"ס שחומץ מונע החמצה, מסתבר שהוא כרב כהנא שגם מזרז, אך הדמרא דוחה – לא מונע ולא מזרז.

(מ. שליש עליון)

חלק ב – לתיתה

היו לותתים את הגרעינים (שופים במים), כדי לנקות ולהקל על הורדת הקליפות, וכך הלחם נקי יותר. כיון שזה לזמן מועט, עקרונית לא מחמיץ, אך בכל זאת יש חשש (לרש"י) שיגרום לכך שיהיה קל יותר להחמיץ מאוחר יותר בלישה.

א. בשעורים – ברייתא –לא לותתים

כי מנפח אותם ומקל על החמצתם אח"כ.
ובדיעבד אם נתבקעו – לא ישתמש.

רב חסדא– גם אם כמעט נתבקעו.
שמואל– רק בנתבקעו ממש.

גם בנתבקעו, לרי"ס יש פיתרון – שורה בחומץ, וזה מונע את החימוץ העתידי (רש"י), ושמואל קובע שאין הלכה כך).

(מ. באמצע)

ב. חיטים

(סברא – מצד אחד קשים יותר, מצד שני יש חריץ).

רבה–בעל נפש לא ילתות גם חיטים.

רבא–

1. A.אסור.

והרי בברייתא כתוב רק שעורים?

הברייתא התכוונה שאפילו שעורים, אך בחיטים עוד יותר אסור כי יש בו חריץ.

1. B.מותר

דתניא – יוצאים בפת נקיה, והרי אם לא לתתו – איך היא נקייה?

דחיית רב פפא – גם פת שלא לתתו אותה יכולה להיקרא נקייה –

1. 1.ברייתא – הקמחים והסלתות, של כפרים טהורים (כי לא לתתו אותם), ושל כרכים טמאים (כי לטטו).
   מכאן שגם של הכפרים נקרא סולת (=נקי).
   דחייה – קמחים-כפרים, סלתות – כרכים.
2. 2.מר' זירא – לא לותתים חיטי מנחות, בכ"ז נקראים בתורה "סולת".
3. C.מצווה

שהרי יש מצוות "ושמרתם את המצות" (למצת מצווה של ליל הסדר),
וזה לא מדבר על השמירה אחרי נתינת המים (כי אינו נחשב שמירה כלדהלן),
אלא זה מדבר על השלב הקודם, ואם לא לותתים – ממה יש לשמור?[1].

A. מניין ששמירה מהלישה אינה שמירה?

מדברי רב הונא – שבצק של נכרים נחשב לא שמור.
הגמרא מניחה שאם השמירה מהלישה נחשבת שמירה, אז מספיק מתישהו מהלישה, והרי יכול לשמור לפני שמכניס לתנור,
אלא מכאן שאינו נחשב שמירה.

דחייה–

אכן שמירה מהלישה נחשבת, אלא שצריך לשמור כל הזמן, ולכן בצק של נכרים לא נחשב שמור.

                                    B. הרחבת השמירה

רבא לא חזר בו (למרות הדחייה).
ממילא, כיון שיש חובת שמירה לפני הלישה, רחב מבין שזה גם כשהחיטים יבשים, לכן אמר למהפכי ערימות התבואה לעשות זאת עם כוונה למצוות שירת המצות שלא יבואו במגע עם מים (וכן נהג מר בריה דרבינא).

(מ: 1+)

ג. אגב, מטען חיטים שנפל לים, כיון שהיה הרבה זמן במים, חמץ.

מה יעשה עם זה? רבא –

1. 1.יתן לגויים.

דחיית רבה בר ליואי – הרי הגוי עלול למכור ליהודי, והיהודי לא יכול לדעת זה חמץ.

(וכמו שאסו לתת לגוי בגד שיש בו כלאיים שאינו ניכר בו).

1. 2.ימכור בכמויות קטנות ליהודים
   כך שממילא יגמר לפני פסח (העיטור – גם בלי להודיע, ריטב"א – עם להודיע).

(מ: 9+)