הדף היומי – פסחים קז

סיכום דף יומי פסחים דף קז

(קז. 9+ עד קח. בשליש העליון)

חלק א – קידוש והבדלה על שיכר

הערות:

• סתם שיכר הנו שיכר תמרים.
• כל הדיון כשהוא חמר מדינה (שלא מצוי להם יין, וזה מעין תחליף ליין).

(קז. באמצע)

א. שיכר לקידוש

A. באמוראים –

האוסרים –

רב הונא-רב-ר' חייא שאל את רבי –

לגבי שיכר חשוב יותר (שעורים, תאנים ותותים) ולא פשט.

רב חסדא שאל את רב הונא

לגבי שיכר רגיל (תמרים) – ואמר שלא (אם בחשוב יותר רבי לא פשט, כש"כ כאן).

(ובהמשך גם רב ושמואל).

(קז. שורה 2 ברחבות)

דעות שמתירות – (אולי דווקא כשזה שיכר חשוב במיוחד)

רבי שתה שיכר מאוד מבוסם ומרוב התלהבות אמר שראוי לקדש עליו,

אך אחר כך קיבל קלקול קיבה ואמר שמי שגורם לייסורים אין ראוי לקדש אליו, ורב יוסף ורבא גינו שיכר תמרים.

רבה בב"ח קידש עליו (לגירסת ר"ח),

            ואמר לו רבא – כנראה התחלת להתפרנס משיכר ולכן זה חשוב לך ואתה מקדש.      

B. ברייתות(קז. 10-) –

1. 1.ת"ר – אין מקדשים אלא על היין.

(וגם לא מברכים אלא על היין, ומסביר אביי שהכוונה לכוס של ברכת המזון).

1. 2.ת"ר – האם מקדשים על שיכר –

ת"ק – לא,

ר"א בר"ש – כן.

ב. שיכר להבדלה

A.(קז. מתחת לאמצע)

בני הישיבה חשבו שלקידוש לא אך להבדלה כן,

אך מובא בשם רב ושמואל – גם להבדלה לא.

B.(קז. 9+) אמרו בני רב חסדא לרב אשי – אמימר הגיע למקום שבו לא היה יין –

פעם ראשונה לא הסכים להבדיל על שיכר, וישן רעב, ולמחרת הבדיל על יין.

פעם שנייה הסכים, כי הבין שזה חמר מדינה (כיוון שאין יין מצוי), וכן פוסק הרמב"ם.

ג. הערות אגביות:

A. מהסיפור של אמימר לומדים מכאן דברים שקשורים לדפים האחרונים (ולכן כל הסוגיה הובאה כאן):

1. 1.הבדיל בתפילה מבדיל על הכוס.
2. 2.אסור לאכול לפני שהבדיל.
3. 3.אם לא הבדיל במוצ"ש משלים אח"כ.

B. כמה צריך לשתות? (בברייתא האחרונה שהבאנו (קז. 7-))

ת"ק – כלשהו

רי"ס בר"י – מלוא לוגמיו (וכן בברייתא שהביא רב גידול דמן נרש, ור"נ בי"צ – רב גידול סתם).

(קז. 2-)

חלק ב – לגבי האיסור לאכול סמוך למנחה

א. סמוך למנחה גדולה או קטנה?

צדדי הספק –

גדולה – שזה זמן עשיית הפסח (וחוששים שיפספס פסח או יעשהו לא כראוי).

קטנה – שיאכל מצה לתיאבון
(רש"י – הידור מצוה, רשב"ם – אם יהיה כל כך שבע שזה אכילה גסה, אפילו לא יצא יד"ח).

ראיית רבינא – שזה מנחה קטנה,

            שאפילו אגריפס אסור באכילה.

            אם זה מנחה גדולה – למה שנתיר.

אם זה מנחה קטנה, זה מובן, כי היינו חושבים שכיון שאגריפס מתחיל סעודתו כל יום בתחילת השעה העשירית (חצי שעה לפני האיסור), יהיה מותר לו, קמ"ל.

                        למה היינו חושבים שמותר לו?

1. 1.כיון שהתחיל כשמותר, יכול להמשיך.

דחייה – אין היתר כזה[1].

1. 2.כיון שרגיל לאכול אז, ואחר כך שוב אוכל ארוחת ערב, הוא יאכל המצה לתיאבון, קמ"ל.

(קז: 9-)

ב. קולא וחומרא באיסור האכילה

A. קולא – ר' אסי – מותר מיני תרגימא (פירות ובשר, בלי פת, שאינם משביעים (רמב"ם – לא יאכל הרבה)).

            ראיה מברייתא – השמש שמכין את הסעודה אוכל ממנה תוך כדי ההכנה.

וכן רבא כוונה שתה יין כל ערב פסח כדי לעורר התיאבון (הראיה שבין כוס ראשונה לשנייה מותר, מכאן שאינו משביע).

B. חומרא – רב ששת נהג להיות בתענית בערב פסח.

למה?

1. 1.סבר שהכוונה סמוך למנחה גדולה (כזמן הפסח), וסבר כר' אושעיא שלבן בתירא בדיעבד פסח כשר מהבוקר ("בין הערביים" – בין הערב של אתמול לערב של היום).

(הסבר זה לא סביר כל כל ההנחות האלו אינן להלכה).

1. 2.היה איסטניס, ואם אכל קצת בבוקר כבר היה לו קשה לאכול מצה בלילה.

(בירושלמי – כי היה בכור (שם זה רבי), אך דוחים הסבר זה).