הדף היומי – סוכה יב

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת סוכה דף יב

(יא: 9- עד יג. 5+)

(יב. במשנה)

חלק א – תעשה ולא מן העשוי – חבילי קש וחוטט בגדיש

יש שני מצבים, שבשניהם אפשר באופן עקרוני לדבר על בעיה בשתי רמות –

1. 1.דין דאורייתא של "תעשה ולא מן העשוי".
2. 2.גזירת דרבנן ("גזירת אוצר") שמא יגיע לפסול הדאורייתא של תעשה ולא מן העשוי.

שני המצבים:

1. A.משנתנו – לא לסכך בחבילות –

הפסול מדאורייתא– אם שם חבילות קש כדי לייבשם, ואז החליט שזה כבר יהיה סכך, כיון שלא שם לשם צל – פסול, ואפילו שעכשיו התכוון לצל – זה פסול מדין "תעשה ולא מן העשוי".

גזירה נוספת מדרבנן –גם אם שם חבילות לשם סכך, רבנן גזרו אטו המקרה הקודם.

1. B.המשנה בטו. – חוטט בגדיש

הפסול מדאורייתא– פסול מדין תעשה ולא מן העשוי.

גזירה נוספת מדרבנן – גם אם אח"כ הרים את הקש שעל הגג והניחו שוב, רבנן גזרו אטו הקודם.

רי"ח – במשנתנו – יש גם דין דרבנן, במשנה בטו. – יש רק דין דאורייתא.

פירוט: ר' יעקב שמע שרי"ח – אמר על אחד מהם את הדרבנן ועל אחד מהם רק את הדאורייתא, ולא ידע איזה, ורב ירמיה ענה שכיון שר' חייא – רי"ח אמר שבמשנתנו דרבנן מכאן שהמשנה בטו. דאורייתא.

הערות:

1. 1.למה באמת במשנה בטו. (גדיש) לא גזרו?

רש"י – שם הרי הוא הרים את הקש שלמעלה, אז הוא הראה שהוא מודע לפסול של תעשה ולא מן העשוי לכן אין חשש.

1. 2.מקשה רב אשי – אולי באמת בשתי המשניות יש את שני הדינים?

תשובה – מדויק בלשון שאצלנו זה דין דרבנן ("אין מסככים") ושם דאורייתא ("אינה סוכה").

חלק ב – במה מסככים?

א. הכלל והמקור לכלל

הכלל – דבר שגידולו מן הארץ ושאינו מקבל טומאה

המקור –

1. 1.לר"א (בניגוד לר"ע) שבנ"י ישבו בענני כבוד – כמו ענן שגידולו מן הארץ ("ואד יעלה מן הארץ") ואינו מקבל טומאה (שהרי אינו אוכל, כלי או אדם).
2. 2.רב דימי – רי"ח – "חג הסוכות תעשה לך" – היקש בין קרבן חגיגה לסוכה, שהבהמה אינה מקבלת טומאה וגידולה מן הארץ (ניזונה מהארץ).

דחייה – אם כן שנסכך גם בעורות בהמה!

            והרי לא מסככים בבהמה, כי אמנם היא "גידולי הארץ" אך אינה "גידולים מן הארץ".

1. 3.רבין – רי"ח – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – שעושים את הסוכה בפסולת הגורן והיקב.

דחייה – אם כן שנסכך בגורן ויקב עצמם? (בפירות, והרי אסור כי הם מקבלים טומאה).

תשובות:

1. a.ר' זירא – אי אפשר לסכך ביקב עצמו (יין).

דחיית רב ירמיה – אפשר! ביין קרוש.

1. b.רב אשי – "מגרנך" ולא גורן עצמו.
2. 4.רב חסדא (נחמיה ח)– "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב".

(יב: 3+)

ב. דוגמאות לדברים שלא מסככים בהם כי מקבלים טומאה

א. חיצי עץ –

בזכרים מותר בנקבות אסור.

פשיטא!

החידוש–

זכרים מותר, ולא גוזרים אטו נקבות.

נקבות אסור אפילו שזה בית קיבול העשוי למלאות מילוי קבוע.

ב. פשתן –

ג. אביי – דברים שהם מטרד – אסור לסכך בהן

לא בשווצרי – כי מסריח,

לא בהיגי – כי נושר.