להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת סוכה דף נד
(נג: במשנה – נה. 1-)
תקיעות בחצוצרה במקדש
א. צורת הספירה – תקיעה תרועה תקיעה
- A. הדעות –
משנתנו – נחשב 3
"ובהקביל את הקהל תתקעו ולא תריעו" – כיוון שאפשר לפצל ביניהן – הן שתי מצוות.
ור"י – תקיעה זו אינה של מצווה (אלא סימן בעלמא) וא"א ללמוד ממנה (ורבנן – זה מצווה).
ר"י – נחשב 1.
"ותקעתם תרועה" = מכאן שתקיעה ותרועה הן ביחד.
ורבנן – "ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות.. תרועה יתקעו למסעיהם" – ללמד שצריך תמיד תקיעה תרועה תקיעה.
- B. נפק"מ – האם יכול להפסיק בין התקיעות –
רי"ח – אפילו אחת כל שעה – ודאי כרבנן,
רב כהנא – "אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום" – ודאי כר"י
(עקרונית יכולנו לומר שיש גם אפשרות ביניים שתסתדר עם שתי הדעות, אך אלה הדעות באמוראים).
(נד. 4+ עד שליש)
ב. מספר התקיעות –
א. משנה + ביאור הגמרא
יום רגיל – 21 (3 בפתיחת השערים, 9 + 9 בתמידים)
מוספים – עוד 9
ניסוך המים בחול המועד סוכות – 12 (כפי שראינו במשניות במה., מח. נא:) – 3 ליד השער העליון, 3 בעזרה, 3 כשחזרו לשער המים, ועוד 3 –
המשנה נא: – כשהלכו לכיוון השילוח במדרגה העשירית.
טעם – כיון שתוקע בחזרה מהשילוח בשער, אין עוד טעם בתקיעה אחרי בערבה.
משנתנו (נג.) והמשנה במה. וראב"י בברייתא – כשחזרו מהשילוח וזקפו את הערבה לצד המזבח.
טעם – כיון שתקע ליד שער ניקנור, אין טעם בעוד תקיעה באמצע המדרגות.
ובערב שבת – 6
סה"כ – מקסימום 48.
תקיעות נוספות בזמן שחיטת הפסח (נד: בהתחלה) –
היו 3 כתות, ובכל כת לקח זמן של 3 פעמים הלל, ובתחילת כל הלל תקעו 3 (= 9 בכל כת).
בכת השלישית –
לרבנן – גם 9,
לר"י – 3 (כי היו מעט אנשים ולא סיימו אפילו את ההלל הראשון).
סה"כ –
לרבנן – 27,
לר"י -21.
(דילוג נד. שליש עליון עד נד: 9+)
ב . קשה על המשנה – הרי יש מקרים של יותר מ48!
ערב פסח בשבת – 21 רגיל, 9 שבת, 21 (ר"י) או 27 (רבנן) של שחיטת הפסח, יוצא 51 או 57.
תשובה – לא נכתב כי לא קורה כל שנה.
קשה – והרי גם ערב שבת בחג לא קורה כל שנה (אם החג יוצא ביום שישי).
תשובה – זה קורה כל שנה, כי מעברים את אלול, כדי שיו"כ לא יצא ביום ראשון.
קשה – והרי יש שני דיונים על יו"כ שחל במוצ"ש –
- משנה שבת קיג. – האם חלבי שבת קרבים ביו"כ (רי"ש כן, ר"ע לא).
- ברייתא – האם עושים הבדלה בין שבת ליו"כ? (רי"ש – כן, ר"ע – לא).
תשובה – שם זה לפי "אחרים", שסוברים שמספר ימי השנה קבוע, ולא מעברים חודשים לצרכים שונים, אך לרבנן כן מעברים לצרכים שונים.
(נד. שליש עליון)
ג. שיטת רב אחא בר חנינא – תקעו 9 על כל מוסף
- A. המקור
כך הבין בברייתא – "הכל לפי המוספין תוקעים",
והמקור של הברייתא – במדבר י, ח – "וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת", והרי מספיק לומר "ובני אהרן בחצוצרות" שהרי נאמר לפני כן יתקעו (גירסת הריטב"א), אלא בא לרבות תקיעות על כל מוסף.
קושיות:
1) ממשנתנו – לפי זה יש עוד דוגמא של 48, למה זה לא הוזכר – ר"ה שחל בשבת
(21 רגיל, 27 – שלושה מוספין – שבת ר"ח ור"ה).
תשובה – המשנה לא הביאה את כל הדוגמאות, אלא שיירה, והעדיפה לדבר על סוכות כדי להביא את שיטת ראב"י שלא תקעו במדרגה העשירית.
איזה עוד מקרה המשנה שיירה? ערב פסח
- לרבנן ערב פסח – 21 רגיל + 27 בשחיטת הפסח
- לר"י – ערב פסח בערב שבת – 21 רגיל +21 של פסח + 6 של ערב שבת.
2) לפי זה יוצא שיש יותר מ48 –
שבת חול המועד – 51 (21 רגיל, 12 המים, 18 שני המוספים).
תשובה – זה לא 51, כי:
- ר' זירא – אין את ה3 הראשונות של פתיחת השערים (ואז יוצא 48).
דחיית רבא –
- תוקעים את ה-3 גם בשבת! (המשנה אמרה "בכל יום…21").
- גם לשיטתך, זה יוצא 48, אז למה המשנה לא הביאה דוגמא זו במקום ערב שבת, שהרי כך היינו לומדים את החידוש של רב אחא בר חנינא!
- רבא – אין את ה12 של מילוי המים (רש"י – כי לא ממלאים בשבת).
(דילוג נד: 9+ עד 7-)
3) ברייתא שבר"ח בשבת – "שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת" (וממילא תוקעים רק 9)
תשובת רב ספרא – הכוונה רק שהקדימו את של ר"ח (אפילו שאינו תדיר),
כסימן, שידעו שר"ח נקבע ביום ה30.
ואפילו שהיה סימן נוסף – ששמו את האיברים בחלק העליון של הכבש (בניגוד לאיברי התמיד והמוסף ששמו בחלק התחתון).
(נה. 3+)
4) ברייתא מפורשת שלא תוקעים לכל מוסף,
שהרי כתוב –במדבר י, י – "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם".
אביי – "חודשיכם" – הוקשו כל ראשי החודשים זה לזה, גם אם חל בשבת.
רב אשי – "ראשי" – ראש השנה (שני ימים) ובכל זאת "חדשכם" כתיב (יחיד).
תיובתא.
5) ברייתא שלא שרים על כל מוסף (וממילא גם לא תוקעים) –
הברייתא מתארת מה השיר של כל יום, ואילו בשבת אומרים רק את השיר של שבת, וזה דוחה את שארה שירים יום אחד קדימה.
תיובתא.
- C. והרי רב אחא הביא ברייתא?
תשובה – רב אחא לא הבין נכון את הברייתא,
לשון הברייתא -"הכל לפי המוספין תוקעים",
והכוונה –
- רבינא – שמאריכים בשיר ובתקיעות, עד שסיימו להקטיר את הנכסים.
- רבנן דקיסרי – שמרבים במספר התוקעים.
(נה. 4-)
אגב
ד. סדר הזכרת קרבנות היום בחו"ל
ביום הראשון של חול המועד אומרים – "ובחמישה עשר" (אפילו שזה ספק יום הראשון של חוה"מ, לא רוצים לזלזל בקדושת יו"ט ראשון).
שאר הימים –
| טו | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | |
| אביי | ובחמישה עשר | ובחמישה עשר | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 8 |
| רבא | ובחמישה עשר | ובחמישה עשר | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 8 | 8 |
תגובה אחת
א. משום מה נשמט בשיעור ובסיכום דברי אמימר (שנפסקו להלכה) לגבי יום טוב בחוץ לארץ שמדלגים דלוגי.
ב. הערה שאין לי תשובה עליה – הגמרא הסבירה שלא שנינו ערב פסח שחל בשבת שיש בו יותר תקיעות, כיון שהוא לא קורה כל שנה (וממילא יש לטעון שערב שבת בסוכות קורה כל שנה). אם כן כיצד מקשההגמרא מדוע לא שנו את יו"ט של ראשהשנה שחל בשבת, שגם בו יש 48, הרי במילא הוא לא חל כל שנה??? ( ואולי בגלל שהמספר שווה היה צריך להזכיר)