הדף היומי – ראש השנה כה

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף כה

(כד: במשנה השנייה – עד המשנה בדף כו.)

חלק א – שני סיפורים עם עדות בעייתית, ובשניהם ר"ג קיבל אותם –

ב. ר' דוסא בן הורקנוס לא קיבלם, אך ר"ג קיבלם.

ראו את הירח החדש בליל 30 של אלול (כמו שצריך, מיד אחרי השקיעה),
אך למחרת בערב לא ראו אותה שוב.
ר"ג קיבלם כי מניח שהיה ערפל או משהו.

א. רי"ח בן נורי לא קיבלם, אבל ר"ג קיבלם.

העידו שראו את הישן בבוקר, ואת החדש בערב, באותו יום,
וזה לכאורה לא אפשרי כי הירח אמור להעלם ל24 שעות.
אלא שהסברנו (דף כ) שבאמת אפשר לראות לפני ואחרי 6 שעות,
ובדר"כ זה לא אפשרי באותו יום,
אך לר"ג מקובל מבית אבא שהירח לפעמים זז יותר מהר (מסלול אליפטי), ואז אולי אפשר גם בקצת פחות מ6 שעות,
ואם המולד היה בדיוק באמצע היום – ייתכן שהצליחו לראות בבוקר ובערב.

סיפורים אגב זה:

1. a. היה פעם שרצו לעשות את אלול חסר,

אך אז ר' חייא ראה את הלבנה הישנה ב29 בבוקר, וראה שהוא די גדול,
וחשש שהלבנה הישנה תיראה גם ב30 בבוקר, ואז לא יוכלו לקדש באותו לילה,
ואמר לו רבי – אל דאגה, מי שקובע זה הבי"ד, רק תעשה במקום שלא ראו את הירח (עין טב).

1. b. פעם חשבו שראו את הלבנה החדשה ב29, ורצו לקדש,

אך אמר להם ר"ג: אי אפשר אף פעם ביום 29,
כי מקובלני מבית אבא שסיבוב הלבנה הוא 29 + חצי יום + 2/3 שעה, ו73 חלקים (73/1080) – שזה כבר אמצע היום ה30.

ובאותו יום נפטרה אמו של בן זזא,
והספיד אותה כדי שיראו שודאי שהיום (29) לא ראש חודש.

חלק ב – (אגדתא) המשך הסיפור השני

א. כאמור:
ר"ג – קיבלם, אך ר' יהושע לא, ואז אלול מלא (מה שבד"כ לא עושים), ואז יו"כ יידחה ביום.
ור"ג גוזר על ר' יהושע לבוא אליו במקלו ביו"כ שלו (יא תשרי של ר"ג).

ב. והתנאים מעודדים את ר' יהושע לציית:

1. ר"ע – אשר תקראו אותם – אתם קובעים, בין בזמנם בין שלא בזמנם.

ובברייתא מפרטים יותר –
ר"ע גם למד את זה מהכתיב "אותם"-"אתם".
וזה כתוב 3 פעמים כי: אתם אפילו שוגגים, מזידים, מוטעים.
ר' יהושע – עקיבא ניחמתני.

2. ר' דוסא – "ויעל משה ואהרן… ושבעים מזקני ישראל…"
   למה לא כתוב את שמם? לומר שזה לא משנה, כל שלושה דיינים בדורם הם כמו משה ואהרן.

ובברייתא מפרטים יותר בצורה יותר ציורית.
וכן יש עוד שני מקורות:

1. a. ה' עשה את משה ואת אהרן, ואת ירובעל, ואת בדן, ואת יפתח ואת שמואל.
   ויוצא שיורבעל בדורו כמשה בדורו וכו'.
   b. "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" – ללמד שבכל דור השופט של אותו דור קובע (ואל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה…).

ב. ור' יהושע משתכנע ויוצא ליבנה, ור"ג מתרגש, וקורא לו רבי ותלמידי.

והברייתא מרחיבה –

רבי – שר' יהושע לימדו תורה ברבים,
ותלמידי – שקיבלת את דברי.

והוסיף – אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים (ר"ג, הבי"ד), קל וחומר שהקטנים יישמעו לגדולים – לבי"ד.

חלק ג –

א. הכל תלוי בבית דין + רק בלילה

אפילו שראוהו הבית דין בעצמם,

ואפילו שראוהו כל ישראל – שאז כבר התפרסם מאוד שאמור להיות ב30,

או אפילו שהיו עדים שכבר נחקרו, והיינו חושבים שכיון שנחקרו ביום זה בסדר כי נחשב תחילת הדין,

בכל זאת –

הכל תלוי בהחלטת/הכרזת הבית דין, וזה חייב להיות לפני הלילה.

(9+ בגמרא)

ב. ראוהו בית דין עצמם

1. A. צריכים להתחלק לעדים ודיינים (אם הם חמישה ומעלה)

קשה – ולא תהיה שמיעה גדולה מראייה!
תשובה –

אכן אם ראו ביום – דנים לפי ראייתם (רשב"ם – הראייה נחשבת כדין ובמקום עדות).

אבל ראו בלילה, כיון שלא דנים בלילה, לא נחשבת, וממילא צריכים עדים למחרת.

1. B. יוצא שדיין נעשה עד

והרי זה מחלוקת ר"ע ור"ט לגבי דיני נפשות.

תשובה – גם לר"ע, שם בדיני נפשות צריך שהדיין יוכלו למצוא זכות, אך בעדות החודש אפשר.

1. C. אם הם שלושה – אחד יהיה דיין ויצרפו אליו נוספים.

החידוש – שדיין אחד לא מספיק, אלא צריך שלושה.

ואפילו שבדיני ממונות מומחה לרבים דן יחידי, אצלנו לא, כי כתוב "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם…".

(אגב, בדף כב. למדנו מכאן על העדים, שגם קרובים כשרים לפי ר"ש).