להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת ראש השנה דף כז
(כו: במשנה – כז: 6-)
חלק א – באיזה שופר תוקעים בראש השנה, יובל ותעניות
א. סוג השופר
ראש השנה | יו"כ (יובל) | תעניות | הסבר | |
ת"ק | יעל פשוט | יעל פשוט | איל כפוף | בר"ה צריך ליישר את ליבו, שלא יהיה בו עקמומיות. יו"כ כמו ר"ה בגזירה שווה. בתעניות צריך לכוף ליבו. |
ר"י | איל כפוף | יעל פשוט | איל כפוף | בר"ה צריך לכוף את ליבו, ביו"כ שזה קריאת דרור – צריך לעמו דזקוף מתוך שמחה. |
ר' לוי | איל כפוף | איל כפוף | יעל פשוט | בר"ה פוסק כר"י. ביו"כ פוסק כרבנן שיש גזירה שווה לר"ה. |
(כז. 4+)
ב. השופר והחצוצרות – ותרי קלי מי משתמעי?
קושיות:
- A.ברייתא – זכור ושמור בדיבור אחד… ואין האוזן יכולה לשמוע.
תשובות:
- אכן לא נשמעים,
ולכן מאריך בשופר.
קשה – ההארכה בשופר לא עוזרת, שהרי לא שמע את תחילת התקיעה העצמאית, וצריך לשמוע גם את ההתחלה וגם את הסוף:
- a.תקע תקיעה ארוכה שתשמש גם כתקיעה האחרונה בסדרה אחת וגם כתקיעה הראשונה בסידרה השנייה – לא יצא.
דחייה – שם הסיבה לא כי לא שמע את ההתחלה, אלא כי לא ניתן לפצל תקיעה לשניים.
- b.המשנה הבאה – התוקע לתוך הבור, אם קול הברה שמע – לא יצא.
אפילו שבהתחלה כן שמע רק את השופר, כיון שלא שמע את הסוף – לא יצא.
- משני אנשים נשמעים,
ורק ממקור אחד (כמו הקב"ה) לא נשמעים (אלא בנס בהר סיני).
- B.ברייתא – בתורה… ובלבד שלא יהיו שניים קורים ושניים מתרגמים.
תשובה –
אכן אי אפשר לשמוע שני קולות גם משני מקורות,
אבל – בדבר שהוא חביב – שני קולות נשמעים (כמו הלל ומגילה שם).
(ולמה מאריך שופר? כדי להראות שמצוות היום בשופר (כמפורש במשנה)).
ג. ציפוי השופר בזהב
A. גמרא – שלא במקום הנחת הפה, כפי שנראה בחלק הבא (כז. 1+)
B. למה בר"ה בזהב ובתעניות בכסף? (כז. באמצע)
בתעניות | בר"ה | |
1 | התקיעה רק לכנס את העם "עשה לך שתי חצוצרות כסף… והיו לך למקרא העדה". | זה מצווה בפני עצמה |
2 | התורה חסה על ממונם של ישראל | משום כבוד יו"ט לא חסים |
(כז. שליש תחתון)
ד. במדינה
1. ציפוי הזהב – רק במקדש (רש"י על המשנה).
2. חצוצרות + שופר –
רב פפא בר שמואל חשב לעשות כך גם במדינה,
אך רבא וברייתא –
רק במקדש תוקעים בשניהם ("בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'").
אך במדינה זה או שופר (ר"ה ויו"כ) או חצוצורות (רש"י – בתעניות, ויש ראשונים שאומרים שגם בתעניות בשופר).
ה. שווה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות
אך לא לגבי הנוסח "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון" (שנאמר לפי ר"א שבתשרי נברא העולם).
חלק ב – שינויים פיזיים בשופר
(משנה ו3 ברייתות)
א. שופר שנשבר –
A. נסדק –
- במשנה – נחצה לשניים –
נשבר לרוחבו או לאורכו והדביק – פסול (רש"י – שזה שני שופרות, ובתוס יש סיבות אחרות). - בברייתא ג – נסדק בלי שנשבר לשניים –
לכל אורכו – פסול,
ל(כל) רוחבו – אם עדיין יש שיעור שופר – כשר.
(רשב"ג – שיחזיק בידו ויראה לכאן ולכאן).
B. ניקב וסתמו – אם מעכב (משפיע על הקול) – פסול.
ירושלמי – אם לא תיקן – כשר.
אם תיקן – אם ההדבקה משפיעה על החור פסול, שאז זה כתוקע בשני שופרות או בשופר ודבר נוסף.
ברייתא ג (לפי התוס') –
אם לא מעכב – כשר בכל מקרה,
אם מעכב –
ת"ק – בכל מקרה פסול,
ר' נתן – במינו כשר, שלא במינו – פסול.
רי"ח – תלוי אם נשאר רוב, ויש שתי גרסאות למה התייחס –
- לחומרא –
שלא במינו – פסול תמיד,
במינו – כשר רק אם נשאר רוב.
- לקולא –
במינו – כשר תמיד,
שלא במינו פסול רק אם לא נשאר רוב.
ב. קיצר או גירד –
ברייתא א – כשר, כל עוד נשאר כשיעור.
ברייתא ב – בגירוד כשר גם מבפנים וגם מבחוץ.
ג. ציפהו זהב (ברייתא א + ג)
ברייתא א –
במקום הנחת הפה (בעובי) פסול (תוקע בזהב ולא בשופר / הפסק).
שלא במקום הפה – תלוי (לפי הכס"מ) –
מבפנים – פסול
מבחוץ כשר, רק אם לא שינה את קולו.
ד. שופר בתוך שופר (ברייתא א+ב) –
אם שמע קול פנימי – יצא,
אם קול חיצון – לא יצא
(ריטב"א – שהחיצוני ארוך יותר מאחד הצדדים כך שיש שלב שרק הוא משמיע קול,
תוס' – שהחיצון רחב יותר והקול עובר גם בין שני השופרות).
ה. ברייתא ב – הפכו ותקע בו – לא יצא
רב פפא – אם הפכו כמו כשפושט חולצה – ודאי פסול,
אלא אפילו שהרחיב את הצר וקיצר את הרחב – פסול.
("והעברת שופר" כדרך שמעבירו מהבהמה כשקוצץ ממנה השופר (ריטב"א)).
ו. ברייתא ג – כל הקולות כשרים (דק, עבה וצרוד).
ז. שלחו לאבוה דשמואל – קדחו חור כשר, גם בחלק הזכרי.