לרפואתה של דבורה בת אסתר הי"ו
והצלחת כל משפחת רזון הי"ו
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף יומי מסכת מגילה דף ג – הסיכום הכתוב/.}
(ב: 3- עד ג: רבע תחתון)
חלק א – עוד שלוש מימרות של "ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא"
א. מנצפ"ך – צופים אמרום
קשה, הרי זה יותר קדום –
- "אלה המצוות" – שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.
- רב חסדא – מ"ם (סופית) וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים.
- הרי תורה > עבודה, משר צבא ה' שבא ליהושע –
שהרי עם ישראל ערב המלחמה ביריחו, ביטל את התמיד וביטל תלמוד תורה,
ושר צבא ה' בא (עם חרב שלופה – להעניש) בגלל ביטול התורה!
ואכן אחר כך במלחמת העי כתוב "וילן יהושע… בתוך העמק" – שלן בעומקה של הלכה. - הרי תורה > פורים –
שהרי במשנה במועד קטן – לא מקוננים בחנוכה ופורים, אך על תלמיד חכם כן, ואפילו אם זה יבטל מקרא מגילה (תוס', אך הגר"א חולק).
תשובה – היו תמיד, אלא ששכחו איזה באמצע ואיזה בסוף, ובאו הנביאים והזכירו.[1]
(ג. 6+)
ב. התרגומים –
של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי ר"א ור' יהושע,
קשה – הרי זה יותר קדום.
שהרי כשעזרא קרא בתורה בפני שבי ציון – "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ…" (נחמיה ח, ח) – "מפורש" זה תרגום.
תשובה – שכחום וחזרו ויסדום.
של נביאים – יונתן בן עוזיאל מפי חגי זכריה ומלאכי, והזדעזעה ארץ ישראל על שגילה סודות.
בשל תורה לא הזדעזעה – כי הדברים מפורשים.
בשל נביא הזדעזעה כי חלק מהדברים נסתרים והוא גילם, למשל –
זכריה (יב, יא) – "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" – והרי אין בתנ"ך הספד של הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן!
ובתרגום זה מבואר – מדובר על שני אירועים נפרדים –
אחד – המספד על אחאב שנהרג ע"י הֲדַדְ רִמּוֹן בן טברימון (= בן הדד מלך ארם).
השני – המספד על יאשיהו מלך יהודה שנהרג בבקעת מגידו.
(תוס' רי"ד – זה לא כזה "סתרי תורה"!
אלא שהארץ הזדעזעה כי כיוון שהתרגום פירש מקראות סתומים, זה מוריד את הצורך בעמל התורה (אך בכל זאת יונתן בן עוזיאל תרגם).
(ג. שליש תחתון)
ג. ה"אנשים" בדניאל הם חגי, זכריה ומלאכי –
דניאל (י, ז) – "וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא" –
הערות:
1. הם עדיפים כי הם נביאים ואילו הוא אמנם הגיע לדרגת נבואה אך לא נשלח בתור נביא,
דניאל עדיף כי הוא ראה.
2. למה פחדו? הם לא ראו אך מזלם (המלאך שלהם) ראה.
רבינא – אדם שפוחד ולא יודע למה, כנראה שמזלו ראה סכנה, ויש 3 פתרונות.
(ג. 11-)
חלק ב – סדר העדיפות בין מצוות שונות ומגילה
א. "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל… מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה…".
רי"ס בר חנינא (וכן בברייתא) – שגם משפחות כהונה ולוייה מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מגילה –
מגילה > עבודה.
אמנם יכולים לקרוא אח"כ, אך עדיף ברוב עם משום "פרסומי ניסא".
יש מחלוקת בראשונים האם גם אם המגילה תגרום ממש לביטול התמיד, ולא רק לדחייתו – האם גם אז מבטלים את העבודה.
ב. האם מבטלים גם תלמוד תורה לשמיעת מגילה?
של בית רבי – כן, קל וחומר מביטול העבודה (מגילה > עבודה > תורה).
קשה –
תשובה – תורה של רבים > עבודה > תורה של יחיד (קבוצה קטנה כמו של רבי).
(ולפי זה תורה של רבים אולי לא מבטלים בשביל מגילה).
(ג: 4+)
תשובה – כבוד תלמיד חכם > פורים,
אך מגילה > תורה של יחיד.
(ג: רבע עליון)
ג. מת מצווה ומגילה?
נתונים –
מגילה > עבודה > תלמוד תורה דיחיד (כדלעיל)
מת מצווה > תורה (ברייתא)
מת מצווה > עבודה (ברייתא בפסוק לגבי נזיר – "…ולאחותו לא יטמא" – מי שהולך להקריב פסחו לא יטמא לאחותו, כפי שנזיר אסור להיטמא, אך כן יטמא למת מצווה).
שואל רבא ועונה – מת מצווה > מגילה, כי גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה.
הערות:
- גדול כבוד הבריות: רש"י – שזקן ואינה לפי כבודו פטור מהשבת אבידה. ראשונים – שחז"ל הקלו באיסורי דרבנן משום כבוד הבריות.
- ב"ח – אם מדובר שאם יקרא מגילה לא יוכל כלל לקברו (ליסטים) – ודאי שיקבור, אלא כאן מדובר שיוכל לקברו גם אח"כ, ובכל זאת ההכרעה היא שעדיף.
- יש מחלוקת בפוסקים האם הקבורה קודמת גם אם אח"כ לא יוכל לקרוא מגילה.
[1] הריטב"א – התורה ניתנה בכתב עברי (שם המ"ם לא סתומה), ורק הלוחות היו בכתב אשורי (לפי דעה אחת בסנהדרין כא, הדעה החולקת אומרת שהכל ניתן בכתב עברי), והם נגנזו בימי יאשיהו, ולכן לא יכלו לבדוק מה באמצע ומה בסוף.
3 Responses
היי, קודם כל – תודה רבה! השיעורים ממש מצוינים ואנליטיים.
אמרת ב5:05 שמדברי התו"ס רי"ד על תרגום יונתן, שאומרים שהוא כתב את התרגום על הנביאים על מנת שלא יהיו מחלוקות בישראל ועל אף שזה מפחית מעמל התורה, ניתן ללמוד לפירושים בימינו שמפחיתים את עמל התורה. אינני חושב שההשלכה נכונה כיוון שהפירושים בימינו אינם מתיימרים להיות הפירושים היחידים, ואינם מנסים למנוע מחלוקות בישראל.. יש מספר פירושים באותו קונצנזוס, וככל הנראה שגם אם נלמד גמרא בלי שוטנשטיין (לדוגמה) לא נגיע לידי כפירה… וכן יהיו מי שילמדו עם שוטנשטיין ויהיו מי שילמדו עם מתיבתא..
תודה רבא ישר כוח
אחשוראש??????????
בכל הדפים הראשונים של המסכת נכתב אחשוראש. אינני יודע מה גרם לטעות כתיב זו…..