לעילוי נשמת
גיטל (ג'רי) טורקל ז"ל
בת אסתר וחיים יששכר
ששילבה בחייה לימוד ועשיית חסד והייתה אהובה על כל מכריה.
להקדשת שיעור ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף יומי קצר וברור – הסיכום הכתוב
(כא. בתחילת פרק הקורא עומד עד כא: 4-)
חלק א – דיני קריאת המגילה
א. אפשר בישיבה
דיון על קריאת התורה ולימוד תורה –
בקריאת התורה חייבים בעמידה – "ואתה פה עמוד עימדי".
בלימוד תורה – מהקל לחמור –
- ר' אבהו – הרב והתלמיד צריכים לשבת באותו גובה ("…עימדי").
- ת"ר – מימות משה עמדו גם בלימוד תורה, משמת ר"ג ירד חולי לעולם, ובטל כבוד התורה, ולמדו מיושב.
לגבי משה רבנו עצמו – סתירה בין שני פסוקים –
מצד אחד – "ואשב בהר", מצד שני "ואנכי עמדתי בהר",
תשובות:
- רי"ח – רק עמד, ו"ואשב" הכוונה ששהה שם.
- רב – עומד ולומד, יושב ושונה.
- רבא – רכות מעומד, קשות בישיבה.
- ר' חנינא – שוחה.
(כא: 1+)
ב. אפשר שניים בבת אחת
ת"ר – אין כאן בעיה של "תרי קלי לא משתמעי" – כי בדבר חביב (מגילה והלל) נותן דעתו לשמוע.
אבל – בקריאת התורה וההפטרה – רק אחד קורא.
(כא: 8+)
ג. ברכה לפני ואחרי
משנה לפי אביי –
ברכה לפני – חייבים
כמו כל מצוות שמברך "עובר לעשייתן", והגמרא מביאה מקור ש"עובר" = לפני).
ומה מברך? רב אשי – על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו.
ברכה אחרי – במקום שנהגו,
ונוסח הברכה – "הרב את ריבנו… ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם/האל המושיע,
רב פפא – נחתום בשניהם.
(כא: מתחת לאמצע)
חלק ב – קריאת התורה
א. מספר העולים והפסוקים –
A. במשנה – ככל שהיום מקודש יותר – יותר עולים:
שני וחמישי ומנחה של שבת – 3, ר"ח וחוה"מ – 4, יו"Y – 5, יו"כ – 6, שבת – 7.
אין פוחתין.
לגבי להוסיף: 3,4 – לא, 7 – כן, 5,6 – מחלוקת ראשונים
(רש"י – כן – כי אין ביטול מלאכה באותו יום, אחרים – לא – כי לא רוצים שיהיה אותו מספר כמו היום שמעל).
B. הסמליות במספר 3 – תנ"ך, כהנים לויים וישראלים.
C. צריך בסה"כ 10 פסוקים.
הסמליות במספר 10 – 10 בטלנים, 10 הדברות, 10 מאמרות שבהן נברא העולם.
D. שני עולים יקראו 3 ואחד 4 – וכל אחד מהעולים יכול להיות זה שקורא את ה4 (משובח) –
הראשון – כמו שלוקחים את הכסף במקדש מהקופה הראשונה
האמצעי – כמו שנרות המנורה פונים לנר האמצעי.
האחרון – מעלין בקודש.
ב. הברכה –
במשנה – הראשון ברך לפני והאחרון אחרי.
בגמרא – היום כולם מברכים לפני ואחרי, משום הנכנסים והיוצאים.
רש"י – שלא יטעו לחשוב שאין ברכה לפני/אחרי.
אחרים – שלא יפספסו את הברכה שלפני או אחרי.
