הלימוד לעילוי נשמת
אשר בן מאיר רדו ז"ל ,
ובנו שמעון בן אשר רדו ז"ל,
אשר נפטרו בי' שבט
להקדשות ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב
(ל: במשנה – לב. 1+)
חלק א – הקריאות בתורה ובהפטרה במהלך השנה
(במשנה, ברייתא וגמרא רשמנו בסוגריים את הקריאה המקבילה לפי מנהגינו)
בימינו | משנה | ברייתא | גמרא | |
פסח | יום ראשון – "מישכו וקחו לכם צאן…" מכת בכורות ויציאת מצרים בפרשת בא (שמות יב) + מפטיר בקרבן בפרשת פנחס "ובחודש הראשון בארבעה עשר… פרים בני בקר" (במדבר כח) + הפטרה בפסח יהושע (יהושע ג) | יום ראשון – "שור או כשב…" פרשת המועדים בפרשת אמור (ויקרא כב) (שני שלנו) | הפטרה – כמו בימינו – פסח יהושע בגלגל | הפטרה ביום השני – פסח יאשיהו (מלכים ב, כג) (לגבי הקריאה ביום הראשון בחו"ל – כמו ביום הראשון) |
שאר ימי הפסח | יום שני – "שור או כשב…" פרשת המועדים בפרשת אמור (ויקרא כב) יום שלישי – "קדש לי כל בכור… שבעת ימים תאכל מצות" (שמות יג, בא) יום רביעי – "אם כסף תלוה את עמי…שלוש רגלים תחוג לי בשנה, את חג המצות… וחג הקציר… וחג האסיף" (שמות כב, פרשת משפטים) יום חמישי – "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים… את חג המצות תשמור שבעת ימים… וחג שבועות… וחג האסיף… שלוש פעמים בשנה…" (שמות לד, כי תישא) יום שישי – פסח המדבר בשנה השנית + פסח שני (במדבר ט, בהעלותך) שביעי של פסח – "ויהי בשלח…" קריאת ים סוף ושירת הים (שמות יג, בשלח) הפטרה – "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום היציל ה' אותו…" שירת דוד (שמואל ב כב) | בשאר הימים "מלקט וקורא" מעניינו של פסח | רב פפא – מאפ"ו (מהיום השלישי והלאה, ימי חול המועד בחו"ל) – מ – "מישכו וקחו" (ראשון שלנו) מכאן זה כמו בימינו – א – "אם כסף תלוה" (רביעי) פ – "פסול לך" (חמישי) ו – "וידבר ה' אל משה" – פסח המדבר (שישי). אביי חולק – ואומר שקוראים כמו מנהגינו היום לגבי כל שמונת הימים (וגם נותן סימן לזכירה) שניהם: יו"ט שני – ("כל הבכור")מה שבמשנה קוראים בעצרת . הפטרה – | |
עצרת | "בחודש השלישי… באו מדבר סיני" – מתן תורה (שמות יט, יתרו) הפטרה – מעשה מרכבה יחזקאל א. | "כל הבכור אשר ייולד בבקרך… שמור את חודש האביב… שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה… ועשית חג שבועות לה'… חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" (דברים טו-טז, ראה- שופטים) | ת"ק – קריאה כמו המשנה אחרים – כמו בימינו | בחו"ל – ביום הראשון כמו "אחרים" (כימינו), |
ראש השנה | היום הראשון – "וה' פקד את שרה…" גירוש הגר וישמעאל (בראשית כא, וירא) הפטרה – אלקנה וחנה ולידת שמואל ותפילת חנה (שמואל א) היום השני – עקידת יצחק (בראשית כב, וירא) הפטרה – "הבן יקיר לי אפרים" (ירמיהו לא) | "שור או כשב…" פרשת המועדים בפרשת אמור (ויקרא כב) | ת"ק – ויש אומרים – | בימינו שיש שני ימים – כמו בימינו (יוצא שלא אומרים את הקריאה של המשנה כלל) |
יום כיפור | סדר עבודת יו"כ(ויקרא טז, אחרי מות) הפטרה – "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיה נז) במנחה – עריות (ויקרא יח, אחרי מות), הפטרה במנחה – ספר יונה | כמו בימינו – סדר עבודת יו"כ | הפטרה, מנחה והפטרה – כמו בימינו | [דרשה על פסוק מההפטרה בשחרית – כל מקום שאתה מוצא גבורתו של ה' אתה מוצא ענוותנותו (פסוק בתורה, בנביאים (הפסוק הנ"ל) ובכתובים) – |
יו"ט ראשון של סוכות | "שור או כשב…" פרשת המועדים בפרשת אמור (ויקרא כב) הפטרה – "הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך… והיה כל הנותר מכל הגוים – ועלו מידי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צבקות ולחוג את חג הסוכות" (זכריה יד) | "שור או כשב…" פרשת המועדים בפרשת אמור (ויקרא כב) | קריאה והפטרה – כמו המשנה וכמו ימינו | וביום השני – קריאה זהה, הפטרה – מלכים א, ח, ב-כא – "ויקהלו אל המלך שלמה" הכנסת הארון למקדש וחנוכת המקדש ותפילת שלמה הראשונה (ארע בסוכות) |
שאר ימי הסוכות | קרבנות החג – "וביום השני… וביום השלישי…" בבמדבר כט (פרשת פנחס) שמיני עצרת – "וזאת הברכה…" הפטרה – יהושע א | כמו בימינו – קרבנות החג בפנחס | קריאה כמו המשנה | בשמיני עצרת – קריאה – הפטרה – (המשך פרק ח במלכים (פסוק נד – ט,א) –ברכת שלמה לעם ושילוחם ביום שמיני עצרת לביתם וביו"ט שני (שמחת תורה) – "וזאת הברכה" (כמו בימינו) והפטרה – אמצע הפרק הנ"ל (כב-נג, תפילת שלמה השנייה) תוס' – מנהגינו להפטרי בתחילת יהושע כבימינו, ויש כתבי יד שזה מופיע בגמרא עצמה. |
שבת חול המועד | פסח וסוכות – "ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה… הראני נא את כבודך… פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים… את חג המצות תשמור שבעת ימים [-נדרש לאיסור מלאכה בחול המועד]… וחג שבועות… וחג האסיף… שלוש פעמים בשנה… (כמו ביום החמישי של פסח)" (שמות לג-לד, כי תישא) הפטרה בפסח – "היתה עלי יד ה'…" חזון העצמות היבשות (יחזקאל לז) הפטרה בסוכות – מלחמת גוג ומגוג (יחזקאל לח) | רב הונא –רב – כמו בימינו | ||
חנוכה | קרבנות הנשיאים (במדבר ו-ז, פרשת נשא) | כמו בימינו – קרבנות הנשיאים (שכן חנכו את המזבח בחנוכה) | הפטרה בשבת חנוכה – שבת 1 – זכריה ב, שם מתנבא על המנורה שתהיה בבית המקדש השני שבת 2 –מלכים א-ז, מ-נ: המנורות שעשה שלמה במקדש. | |
פורים | "ויבוא עמלק" (שמות יז, סוף בשלח) | כמו בימינו | (לא יוצא בשבת לכן לא מוזכרת הפטרה) | |
ראש חודש | "צו את בני ישראל…" פרשיית התמיד שבת וראש חודש בפרשת פנחס (במדבר כח) | כמו בימינו | הפטרת שבת ראש חודש – "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְקֹוָק" (ישעיהו סו). הפטרת שבת ערב ראש חודש – "וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ" (שמואל א, כ, יח) (לא: 1+) ראש חודש אב בשבת – חזון ישעיהו (ישעיהו א, שם מוזכר גם החורבן וגם "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח…"). (מנהגינו שונה – לפני תשעה באב קוראים 3 הפטרות של פורענות קבועות, וחזון זה בשבת שלפני תשעה באב, ולא בר"ח). | |
תשעה באב | "כי תוליד בנים… העידותי בכם היום…" (דברים ד, עונש הגלות אם יחטאו) הפטרה – "אסוף אסיפם נאום ה'" (ירמיהו ח) | קריאה (ברייתא אחרת) – אחרים – "ואם לא תשמעו לי" (חלק מהקללות בבחוקותי (ויקרא כו). ר' נתן בר יוסף – "עד אנה ינאצוני" (במדבר יד, יא-כה, אחרי תלונת המרגלים והעם, שחזרו בתשעה באב, משה מתחנן וה' סולח חלקית) אחרים – המשך הפרק כו-מו – עונש ה40 שנה ועונש המעפילים. הפטרה – רב – ישעיהו א (פסוק כא – איכה היתה לזונה) אביי – קריאה והפטרה כבימינו | ||
מעמדות (הסברנו מה זה בדף כב) | בראשית א-ב | למה? ר' אמי – אלמלי המעמדות (והקרבנות שהם מייצגים) לא נתקיימו שמיים וארץ – שני מקורות: 1. ירמיהו לג, כה – "כֹּה אָמַר יְקֹוָק אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" 2. בראשית טו – "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה? (בזכות מה לא תכלה אותם כדור המבול והפלגה?) וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת (בזכות הקרבנות). (וכשלא יהיה מקדש – יקרא בסדר הקרבנות שזה כאילו הקריבו). | ||
תעניות | בתענית ציבור קבועה – קריאה – "ויחל משה" (שמות לב), הפטרה – | בתענית ציבור בעקבות צרה – קללות וברכות בפרשת בחוקותי |
(לא: באמצע)
חלק ב – קללות
A. במשנה – אין מפסיקים בקללות
סיבה –
- ר' אסי – לא להראות שאיננו רוצים לשמוע קללות – מוּסַר יְקֹוָק בְּנִי אַל תִּמְאָס (משלי ג, יא)
- ר"ל – להפך – לא לעשות ברכה על הקללות, אל מתחילים לפני ומסיימים אחרי.
(טורי אבן – אמנם בזמן המשנה רק העולה הראשון והאחרון בירכו, אבל מי שלא שמע או רצה בכ"ז יכל לברך).
הגבלה –
אביי – רק בקללות בבחוקותי לא מפסיקים,
אך בקללות ב"כי תבוא" אפשר להפסיק, כי הם בדרגה פחותה –
- נאמרו בלשון יחיד – "והיה אם לא תשמע…ארור אתה בעיר וכו'".
- נאמרו בגוף שלישי על ה' – ""ידבק ה' בך את הדבר".
סיפור –
לוי בר בוטי גמגם (קרא "במרוצה ובקושי"), ואמר לו רב הונא שיכול להפסיק.
מכאן למדנו שקוריאם אותם מהר, ושבדברים יכול להפסיק.
(לא: רבע תחתון)
B. תניא – רשב"א: עזרא תיקן שיקראו את בחוקותי לפני עצרת, ואת כי תבוא לפני ראש השנה
(בימינו זה מסודר שזה לא בשבת הצמודה אלא אחת לפני כן).
למה? כדי שתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה (גם עצרת זה ראש השנה שבו נידונים פירות האילן (משנה ראש השנה טז.).
אגב, עוד ברייתא של רשב"א – סתירת זקנים בניין, בניין ילדים – סתירה.
(לא: 5-)
חלק ג – הקריאה בשבת במנחה, בשני וחמישי
משנה (ור"י בברייתא וכן הלכה) –
קוראים את ראשון של הפרשה הבאה, וזה לא נחשב לשבת הבאה (אלא קוראים שוב).
ר"מ בברייתא –
קוראים בהמשכים – במנחה את ראשון, בשני את שני, בחמישי את שלישי, ובשבת מרביעי.