הדף היומי – כתובות דף לט

השיעור מוקדש לכבוד בר המצווה של בנינו היקר, מתן יצחק נ"י,
שסיים מסכת תענית ומעל חצי ש"ס משניות. גאים ושמחים בך!
הוקדש על ידי הוריו של מתן, מלומדי השיעור. נודה לכולכם אם תלמדו לזכותו! מזל טוב!
להקדשות ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי דף לט

אונס ומפתה

במשנה: שלושה הבדלים בין אונס למפתה:

1. אונס נותן גם צער, מפתה רק קנס בושת ופגם.
2. אונס נותן מיד, מפתה לכשיוציא (בגמרא: לכשלא יכנוס אותה).
3. אונס חייב לשאת אותה, מפתה לא.
4. אבוה דשמואל – שחבטה על הקרקע.
5. ברייתא ור"נ – צער פיסוק רגליים

דיונים:

א. איזה צער?

ואמנם ממילא כשהיתה מתחנת היה כואב לה, אך אינו דומה אונס לרצון.

ואמנם גם למפותה יש צער, אך ההנאה מחפה על זה.

ב. הסבר המשנה שהמפתה נותן "לכשיוציא", הכוונה – "לכשלא יכנוס".

(לט: באמצע)

ג. מקור שהיא ואביה יכולים לעכב

במפתה:

אביה "ואם מאן",
היא "ואם מאן ימאן".

באונס:

            היא – "ולו תהיה לאישה" – מדעתה.
אביה –

1. אביי – שלא יהא חוטא נשכר.

דחייה – הוא לא רק נשכר (שהרי יש קנס).

1. רבא – קל וחומר ממפותה, שאם במפותה שהיתה הסכמה חלקית (היא, ולא אביה) האבא יכול לסרב, קו"ח באנוסה שלא היתה הסכמה כלל.

דחייה – אפשר לפרוך: במפותה קל יותר למנוע את החתונה, שהרי גם המפתה אינו חייב.

(לט: 7-)

ד. האם לאנוסה יש כתובה? (בהתגרשה מיוזמתה או התאלמנה)

ת"ק – לא, רי"ס בר"י – כן (100).

הסבר(לפי תוס', שטמ"ק):

למה חז"ל תיקנו כתובה למי שאינה בתולה:

1. שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.
2. שאם תתאלמן, יהיה לה כסף וירצו להתחתן איתה (="משום חינא").
3. סברת "שלא תהא קלה" לא שייכת, שהרי לא יכול לגרשה.[1]

כעת באנוסה:

ת"ק אומר שלא, משתי סברות:

דחיית רי"ס בר"י– הסברא עדיין שייכת, כדי שלא יצער אותה עד שתרצה להתגרש.

1. מצד "חינא" אמנם מגיע לה, אל כבר קיבלה את כתובתה בקנס.

דחיית רי"ס בר"י – הקנס לא פוטרו מכתובה.

(לט: 1-)

ה. במשנה: האונס "שותה בעציצו", ואינו יכול לגרשה

A. למה לא לומדים היקש מאונס למפתה, שגם שם לא יכול לגרשה?
לומדים מ"מהורי מהרנה לו לאישה" – לדעתו.

B. במשנה – אם היא זינתה תחתיו ונאסרה, או שאינה ראויה (ממזרת, גרושה לכהן) אז מגרשה/אינו נושא אותה.

שאלה – לגבי ממזרת,[2] למה לא יבוא עשה וידחה לא תעשה?
תשובה – זה עשה "חלש", שהרי ניתן לבטלו (ע"י שתסרב), ועשה חלש לא דוחה לא תעשה.

[תוס' – ואולי זו כוונת המשנה, כשלמדה שאישה שאינה ראויה לו אינו מקדשה מכך שכתוב "ולו תהיה לאישה", שכיון שלמדנו מ"ולו תהיה" – מדעתה, ממילא זה עשה חלש ולכן אינו דוחה לא תעשה].

[1] גם בזוג רגיל, אם האישה תובעת גט ללא שום סיבה מוצדקת, אז הבעל פטור מלתת כתובה (טור אה"ע קיח). לכן גם כאן אפילו לולי הדין שלא יכול לגרשה, אפשר להסביר כך את המחלוקת – שלת"ק כיון שהיא תובעת – אין לה כתובה, ולרי"ס בר"י כיון שיתכן שהיא תובעת כי הוא מתעלל בה, זה לא נחשב שהיא תובעת סתם, ולכן יש לה כתובה.

[2] לגבי כשזינתה תחתיו אין שאלה, כי שם יש גם עשה וגם לא תעשה, וממילא דוחה את "ולו תהיה לאישה".