הדף היומי – כתובות דף מט

סיכום הדף היומי דף מט

(מט. במשנה עד נ. שליש עליון)

נתונים:

הנושא שלנו זה בין 6 לבגרות, לפני שנישאה ולפני שהאב מת.

א. מדאורייתא –

ברייתא		משנה: "האב אינו חייב במזונות בתו". דיוק: בנים – חייב, בנות – מצווה.
ר"מ ור"י – אין חובה, יש מצווה.	ר"מ – יותר בבנים (עוסקים בתורה)	גם בבנים אין חובה, וזה שהוזכר בנות – ללמד שאפילו אצלם יש מצווה, וקל וחומר שגם בבנים יש מצווה.
	ר"י – יותר בבנות (שלא יוזלו)	אינו חייב בבתו, וקל וחומר שלא בבנו, אך מצווה יש בשניהם, וזה שהוזכרה רק בתו – ללמד שאפילו אצלה אינו חובה.
רי"ח ב"ב – אין חובה ואין מצווה.		באמת גם אין מצווה. וזה שהמשנה דיברה על חובה ולא אמרה שגם אין מצווה, פשוט כי בסיפא דיברה על חובה (שלאחר מיתה זה כן חובה).

(מט: רבע עליון)

ב. האם יש תקנת חז"ל שיש חובה?

ר' אילעא –באושא התקינו שיאכיל.

גמרא – אין הלכה כך,

שהרי ניסו לשכנע ולבייש את האב להאכיל (בהנחה שיש מצווה) אך לא כפו,

אך אם האב אמיד – כופין.

(יוצא שגם אם יש דין צדקה, לא כופין אלא משכנעים, אא"כ הוא אמיד).

אגב זה,

ג. עוד תקנות שאמר ר' אליעא שתיקנו באושא

A. הכותב נכסיו לבניו, הוא ואשתו ניזונים מהם

הקדמה –

בעל חייב לזון את אשתו מנכסיו, ואם מת הנכסים משועבדים והיורשים זנים אותה.

אבל, אם הנכנסים נמכרו, הם כבר לא משועבדים לאלמנה (כדי להגן על הקונים).

אך בכל זאת, אם הבת ירשה והתחתנה ובעלה ירש אותה, למרות שהבעל נחשב כלוקח, בכל זאת הקרקע כן משועבדת לאלמנה, כי הבעל לא שילם עבורה.

התקנה – אבא שמכר נכסיו לבניו בחייו, הנכסים משועבדים למזונות ההורים.

מה החידוש לגבי האמא? הרי הילדים לא שילמו, ולכן ודאי שהנכסים עדיין משועבדים לאמא.

תשובה – היינו חושבים שכיון שהאבא (בעלה חי), הוא יכול לפרנס אותה, ולא הנכסים.

שהרי ר' יונתן פסק כך לזקן אחד, והזקן נישקו, ומכאן שזה היה לפנים משורת הדין.

B. המבזבז אל יבזבז יותר מחומש

חיזוקים: