ולהבדיל
לעילוי נשמת ישראל בן משה ולאה ששון ז"ל
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף צג
(צג. במשנה עד צג: במשנה)
חלק א – חלוקת כתובה בין כמה נשים
התחתן עם 3 נשים בו זמנית, ולהן 3 כתובות שונות: 100, 200, 300. נפטר, ולא השאיר מספיק קרקעות לכולן, איך מחלקים?
שיטת רבי – חלוקה שווה
כי כל הקרקעות משועבדות לכל הנשים באופן שווה.
אם השאיר 100, כל אחת שליש, אם השאיר 400, לראשונה 100, והאחרות יתחלקו ב300.
שיטת ר' נתן (משנתנו) –
"מחלקים" את הקרקע לחלקים, כאשר כל חלק שכולם שותפים בתביעה עליה, מתחלקים בשווה, ולכן עקרונית זה אמור להיות הדין:
100 – 33 ושליש לכולן,
200 –
100 ראשונים – 33 ושליש
100 שניים – מחלקים ל2 האחרות (50 50).
300 –
כנ"ל, והאחרונה מקבלת 100 נוספים.
אך במשנה זה לא הדין, אלא –
200 – 50, 75, 75
300 – 50, 100, 150
למה?
- שמואל –
200 – השנייה ויתרה לראשונה (ורק ביחס אליה, ובהסכמת השלישית),
ולכן ראשונה קיבלה חצי מה100 הראשון, במקום שליש,
והשנייה ושלישית חלקו בשאר, שהרי שתיהן שוות בכל ה200.
300 – השלישית ויתרה ל2 הראשונות על ה100 הראשונים,
לכן ב100 הראשונים ה1 וה2 חולקות (50 50).
ב100 הבאים ה2 וה3 חולקות 50 50,
והאחרונה מקבל את ה100 האחרונים.
- רבינא – מדובר שהקרקעות לא הגיעו בבת אחת.
200 – תחילה הגיעה קרקע של 75, וחילקו בשווה 25 25 25.
אח"כ הגיעה 125, מתוכם:
75 מחלקים בשווה (25 25 25), שהרי הראשונה רק רוצה עוד 75, ובהם כולם שווים אז חולקים,
ואת ה50 האחרונים חולקים בשווה בין 2 ו3 (25 25).
300 – כמו מקודם,
כמו מקודם, אלא שאחרי החלוקה של ה75 השניים, נחשב שהראשונה קיבלה מה שיכולה מתוך 100, אז גם השאר,
ולכן נשארו עוד 200.
מתוכן 100 חולקות 2ו-3 (50 50),
ו100 אחרונות רק ל3.
חלק ב – חלוקה בין שותפים לא שווים
(צג: 2-)
מוסכם ש:
- את הקרן ודאי חולקים לפי אחוזים.
- שמואל – את הרווחים שנבעו מכל הפרה (מסחר, חרישה), חולקים חצי חצי.
מחלוקת:
רווח משחיטת הפרה –
רבה – לפי אחוזים,
רב המנונא – חצי חצי.
קושיות:
- קשה לרבה –
ברייתא שברישא אומרת שאם כל אחד שם כסף (כמשנתנו) – חולקים בשווה,
ובסיפא – אם כל צד הביא שור חרישה מהבית – לפי אחוזים, - קשה לשמואל – משנתנו, שמשמע שחולקים לפי אחוזים.
ואם באמת גם בשחיטה זה לפי אחוזים, למה הברייתא לא ציינה את זה?
תשובה – אכן כאילו הזכירה.
תשובה – במשנתנו הכוונה שהכסף עצמו עלה בערכו, ולא שקנו סחורה.