להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף ח
(ז: 1- עד ח: במשנה)
המשך תהליך ההשקיה
חלק א – אמרה טהורה אני, מעלין אותה לשער המזרח
א. והרי היא כבר שם? (שהרי כבר העלו אותה לבית דין שהיה שם)
הורידו והעלו אותה, כדי לייגעה, שתודה.
ב. מקור ותחומים נוספים שנעשו שם:
- סוטה – "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְקֹוָק" (יח)
- בטהרת מצורע – "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי יְקֹוָק פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא יד, יא).
- יולדת – כל בעל קרבן צריך לעמוד על קרבנו, מצד שני היא טמאה אז לא יכולה להיכנס לעזרה, לכן עמדה בתוך השער.
גמרא – וכן בזב וזבה, אלא שהברייתא הזכירה אחת מהדוגמאות.
חלק ב – השקיית שתי סוטות
אביי מסביר בברייתא ב: בכהן אחד – לא,
כי אין עושין מצוות חבילות חבילות
בברייתא א: בשני כהנים – לא, כי:
ר"י – "וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן" (יט) – לבדה.
ת"ק (ר"ש) – נותן טעם לדין: כדי שלא תקבל כוח מהאישה השנייה,
אבל אם רותתת – אז אפשר.
(ח. שליש תחתון)
חלק ג – המשך ביזוי האישה
א. הכהן פורע את ראשה ובגדיה
"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (יח)
האישה (הי האפשר לכתוב "את ראשה") – בגדי גופה
ראש – שבשיער לא רק פורע אלא גם מפזר.
ב. האם נהרגת ערומה?
לכאורה יש סתירה:
בסוטה
חכמים – מגלה את לבה, ר"י – אם היה לבה נאה אז לא.
לכאורה – חכמים – לא חוששים להרהור, ר"י חושש.
בסקילה
האיש נסקל ערום (ומכסים אותו מקדימה)
האישה –
חכמים – לא נסקלת ערומה, ר"י – ערומה (ומסכים מקדימה ומאחורה).
לכאורה – חכמים – חוששים להרהור, ר"י – לא חושש.
תירוץ:
- רבה ורבא: ר"י – בסקילה היא מתה – לא חושש, בסוטה חושש כי אולי לא תמות.
ולמה להפשיט? (הרי ר"נ: ואהבת לרעך כמוך – ברור לו מיתה יפה)
תשובה (מהמשך הגמרא) – ההפשטה עוזרת לנסקל למות מהר יותר, וזה עדיף על מניעת בזיון.
- רבא: רבנן – מטרת ההפשטה היא "וניווסרו כל הנשים",
בסוטה שאולי לא מתה – ההפשטה היא חלק מההפחדה, בסקילה – המוות עצמו מספיק מפחיד.
ולמה לא גם להפשיט כדי להפחיד עוד? ר"נ: "ואהבת לרעך כמוך" – ברור לו מיתה יפה.
ואמנם ימות לאט יותר, אך מעדיף מניעת בזיון על מיתה מהירה.
ג. המשך ביזוי האישה
A. מלבישה שחורים
ואם יפה לה שחור, מלבישה בגדים מכוערים.
B. מסיר את כלי הזהב,
והחידוש – שלא אומרים שזה יותר מבזה כשהיא ערומה עם תכשיטים.
C. קושר חבל מצרי מעל דדיה
למה?
- מידה כנגד מידה – היא חגרה לו בצלצול לפיכך קושרים לה בחבל. ובחבל דווקא.
- שלא ישמטו בגדיה – ואז מספיק צלצול קטן – עיקר הטעם.
- אביי – רק נשים ראו (מלבד הכוהנים שממילא היו שם)
- רבא – לגברים מותר, לנשים יש חובה.
ד. מי יכול/צריך לראות?
לכאורה יש סתירה:
מצד אחד – "וכל הרוצה לראות בה לראות"
מצד שני – "וכל הנשים מותרות לראותה, שנאמר "וניווסרו"…".
תירוצים:
