גמרא בבא מציעא צו – הדף היומי

להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף צו

נושאי הגמרא:

א. המשך השיטה שמספיק שהיה עמו בהתחלה כדי לפתור (אביי, רבא ורב אשי).
ב. שאלות רמי בר חמא: 1. האם גם שאלה לא רגילה/לא ממונית/שאין שו"פ נחשבת שאילה. 2. לגבי בעליו עמו – מי מוגדר כבעלים וכשואל (בשותפים, בבעל, ורבינא – בשליח). 3.  בעל בנכסי אשתו – שואל או שוכר (בד"כ אין נפק"מ, כי פטור בגלל "בבעלים", אך אם שכרה ואז התחתנה – לפי ר' יוסי יש נפק"מ). רבא – הוא לוקח. אם הוא לוקח, וירשה הקדש – מי מעל? אף אחד, כי זה רק תקנה ורק בהיתרא.

סיכום הגמרא:

המשך סוגיית בעליו עמו

א. מתי צריך להיות עמו –

ראינו שרב המנונא אמר: הבעלים צריכים להיות עמו מההתחלה עד הסוף (עד שנשבר או מת)
הגמרא דחתה אותו, וכן אביי, רבא ורב אשי – מספיק שיהיה עמו בשעת ההשאלה, והנה המקורות:.

אביי ורבא –

מקור:
הקדמה – כשיש רשימה של דברים בתורה (כמו קללת אביו ואמו):

ר' אושעיא – הם מחוברים אא"כ התורה מחלקת ביניהם,
ר' יונתן – מחלוקים, אא"כ התורה מחברת ביניהם.

הפסוק אצלנו (מות כב, יג-יד):
וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם…
למה מתייחס "בעליו אין עמו" –
ר' אושעיא – זה מתייחס להכל, כי הכל מחובר
לר' יונתן – זה מתייחס לכל אחד בנפרד,

ועכשיו איך לומדים מזה –
לשניהם יוצאת סתירה בפסוקים האם כשבעליו עמו באחד מהשלבים חייב או פטור,
ושניהם מסבירים בצורה דומה: עמו בשאלה – פטור, עמו בשבירה – חייב.

      הסתירה בפסוקים:

אביי כר' אושעיא שזה מתייחס להכל, ולכאורה יש סתירה:

מצד אחד – הפטור של "בעליו עמו" גם מתייחס לשניהם (לשאלה ולשבירה),
משמע שאם היה עמו רק באחד מהם – משלם,
מצד שני – החיוב של "בעליו אין עמו" מתייחס לשניהם,
משמע שאם בעליו באחד מהם – פטור,

רבא כר' יונתן שזה מתייחס לכל אחד בנפרד –

מצד אחד – הפטור של "בעליו עמו" מתייחס לכל אחד בנפרד,
כלומר אם היה עמו רק באחד מהם – פטור,
מצד שני – החיוב של "בעליו אין עמו" – מתייחס לכל אחד מהם בנפרד,
כלומר שאם היה רק באחד מהם – חייב.

רב אשי – וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ – מעם רעהו" ולא "עם רעהו".

ב. שאלות רמי בר חמא:

1. האם שאלה לא רגילה נחשבת שאלה –

שאל אותה כדי להרביע אותה – מצד אחד נהנה, מצד שני זה לא שימוש רגיל

שאל אותה כדי להשוויץ אתה –

האם צריך הנאה ממונית,
אם כן – האם צריך שווה פרוטה,
ואם צריך – האם אפשר ששתי פרות יחד נותנות שו"פ,

2. לגבי שאלה בבעלים (מי נחשב הבעלים, מי נחשב השואל) –
3. שותפים –
   שאל משותפים, ורק אחד מהם היה עמו,
   האם צריך את שניהם, או שמספיק אחד ויהיה פטור בחצי?
   וכן להפך – שותפים ששאלו, הבעלים נשאל לאחד מהם,
4. בעל ואישה
   הקדמות:
   נכסי מילוג – הגוף של האישה, הפירות – של הבעל.
   2. אדם שקנה רק פירות, האם קנה גם את הגוף: רי"ח – כן, ר"ל – לא,
   נפק"מ לביכורים.

לענייננו: אדם שאל פרה מאישה, ובעלה נשאל עמו,
הפירות של הפרה של הבעל,
אז אם קניין פירות כקנין הגוף (רי"ח) – הבעל נחשב בעלים, וזה שאלה בבעלים
אם לא (ר"ל) – הבעל לא בעלים, וזה לא שאלה בבעלים

וכן להפך – אישה שאלה פרה, והמשאיל נשאל לבעלה
ההנאה מהשאלה (הפירות) לבעל,
אז אם קניין פירות כקנין הגוף (רי"ח) – הבעל נחשב שואל, וזה שאלה בבעלים
אם לא (ר"ל) – הבעל לא השואל, וזה לא שאלה בבעלים

1. שליח –
   שואל רבינא – אם הבעלים שלח שליח להישאל עם הפרה,
   האם "שלוחו של אדם כמותו" זה גם לגבי זהות המשלח?

וזה תלוי – האם בעל שולח שליח להפר נדרי אשתו,
כי גם שם זה לא שליחות לעשיית מעשה, אלא שליח להחליף את זהות הבעל.

ר' יונתן – כן
ר' אושעיא – לא.

3. האם בעל בנכסי (מילוג) של אשתו – שואל או שוכר?
   כלומר, כאמור הבעל נהנה מהפירות, אבל מה האחריות שלו בינתיים לגוף החפץ?

ומקשים – מה זה משנה? האי אשתו שאולה לו, אז זה שמירה בבעלים?

תשובה – יש מצבים בהם זה לא שמירה בבעלים –

1. הוא שכר את הפרה עוד לפני החתונה, ואז התחתנו
   אם הבעל שואל – אז זה הפך משכירות לשאלה, ופטור כי זה שאלה בבעלים,
   אבל אם הוא שוכר – כיוון שזה התחיל כשכירות שלא בבעלים, זה יישאר שכירות שלא בבעלים.

דחייה – זה יהפוך משכירות שלא בבעלים לשכירות בבעלים.

1. ***
2. היא שכרה ממישהו אחר, ואז התחתנה וזה עובר לבעלה,
   כך שזה בעצם שוכרת שהשכירה או השאילה לבעל, וזה תלוי במשנה בדף לה: –

שוכר שהשאיל לאדם שלישי, ואצל השלישי היה אונס,
ת"ק – השלישי (השואל) חייב באונס וישלם לשוכר, השוכר פטור באונס וישמור את התשלום אצלו.

לפי ת"ק שלשואל יש עסק עם השוכר,

אז כשהאישה התחתנה, לבעלה יש עסק מולה, וזה שמירה בבעלים כי היא שאולה לו (לבעל),
ולכן זה לא משנה אם הבעל שוכר או שואל, הוא בכל מקרה פטור.

ר' יוסי – כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו?! אלא השואל ישלם ישירות לבעלים.

לפי רי"ס – שלשואל (ה3) אין עסק עם השוכר (ה2, האישה), אלא ישירות מול הבעלים – זה לא שמירה בבעלים, כי האישה (ה2, השוכרת) לא הבעלים מבחינתו,
ואז זה כן משנה מה נחשב הבעל:

אז אם הבעל שוכר – פטור באונס,
אן הוא שואל – חייב באונס.

ועונה רבא – הוא לא שואל ולא שוכר, אלא לוקח

מרי"ס בר"ח – שבאושא תיקנו שאם האישה מכרה את הנכס בזמן הנישואין
בינתיים הקונה לא נהנה מהפירות כי הם של הבעל,
אבל אם האישה תמות לכאורה זה ילך לקונה ולא לבעל (לא יירש אותה),
אבל תיקנו שלא, כי הבעל בעצם קנה קודם בשעת הנישואין.

עכשיו לפי זה – מה אם ירשה הקדש, והבעל "קונה" את זה – האם זה מעילה?
רבא – זה לא מעילה, כי התקנה היא להיתרא ולא לאיסורא,
(אבל אם הבעל ישתמש אז מעל).