(מז. 5+ עד מח. 3+)
עוד הלכות של הריאה (של רבא ועוד)
א. מספר האונות
אמור להיות 3 מימין הבהמה ו2 משמאל (מלבד האומות – האונה הגדולה בכל צד).
רבא – אם יש יותר או פחות – טריפה
מרימר (לשוחט ולרב אחא) – יותר – אינו טריפה,
בתנאי שזה בשורת האונות ולא באמצע למעלה,
[באמצע למטה זה "עינוניתא דוורדא" ואינו טריפה (רב הונא מר בר אויא)]
(מז: 2+)
ב. צבע ומרקם
- A. ריאה שדומה לאופתא (חתיכת עץ) – טריפה
שלושה הסברים (בגמרא נראה כאילו יש 5, אבל הסברים 3,4 חוזרים ומסבירים את הסברים 2,1 בהתאצה (רש"י):
- במראה (התנפחה ונעשית לבנה כעץ),
- במישוש (קשה כעץ),
- חלקה כעץ (כלומר שאין חלוקה לאונות כלל).
- B. צבעים
- רבא –
כחול – כשר, שחור כמו דיו – טריפה (כי זה אדום שלקה, התקלקל).
ירוק ואדום – כשר.
[למד מר' נתן הבבלי שתינוק שהיה ירוק או אדום אמר שלא למול כי חסר לו דם או יש יותר מדי, ואמר לחכות עד שיחזור לרגיל – כלומר יכולה להתרפאות].
- כמו כבד – כשר, כמו בשר – טרף (מח' ראשונים אם הכוונה למרקם או לצבע)
- צהוב כמו חלמון ביצה למשל – טריפה
והרי ירוק כשר? (ובגמרא ירוק זה לפעמים צהוב)
תשובה – שם הכוונה ירוק ככרתי (=ירוק או תכלת), ולא צהוב.
ג. ריאה אטומה
כלומר ניפחו את הריאה אחרי השחיטה ויש חלק שלא מתנפח.
חותכים במקום הסתום – אם יש מוגלה – כשר (כי המוגלה סותמת, וזה היה נרפא),
אין מוגלה – אם סתום לגמרי – טריפה (בודקים עם רוק/עלה).
(מז: באמצע)
ד. רב יוסף לגבי נקב:
- עלה קרום על הנקב – זה לא עוזר.
- (דין שראינו אתמול) – שומעים איוושא –
אם מוצאים את מקום יציאת האוויר (על ידי רוק, עלה, הכנסה לכלי מים) – כמובן טריפה,
אם לא – כשר (והרעש זה מעבר אוויר בין השכיבה הפנימית לחיצונית, אך לא יוצא לגמרי החוצה).
ה. ריאה חסירה
חסירה בחוץ – טריפה.
חסירה בפנים – כשירה:
עולא – ריאה שהבשר בפנים נשפך כמים (אא"כ גם הסמפונות נשפכו),
רב נחמן – ריאה שנימוקה מבפנים.
וקשה מהמשנה:
"ריאה שניקבה או שחסרה" – טריפה. ולכאורה: ניקבה זה מבחוץ, חסרה – מפנים (אחרת בשביל מה נכתב).
תשובה – הכוונה לחסרה מבחוץ, ונכתב בשביל ר"ש (שבנקב צריך נקב עד הסמפון הראשי, אבל כשחסרה – גם חיסרון שטחי מטריף).
תגובה אחת
בהתאצה צ"ל בהתאמה, השכיבה צ"ל השיכבה,