להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קא. 9+ עד קא: 6-)
האוכל גיד הנשה של נבילה (המשך סוגיית אין איסור חל על איסור)
א. המחלוקת:
ר"מ – 2 :
יש בגידין בנותן טעם, לכן חייב על הנבלה,
כאן איסור חל על איסור (איסור נבלה כולל יותר, כי אוסר את כל הבהמה).
חכמים – 1 (גיד הנשה),
אבל גיד הנשה של עולה או שור הנסקל – 2 :
כי איסור כולל לא חל על איסור,
אבל איסור כולל + חמור כן חל
(עולה ושור הנסקל כוללים את כל הבהמה וחמורים כי אוסרים גם בהנאה).
(קא. שליש)
ב. מי זה דעת חכמים? – ר' יוסי הגלילי:
הקדמה:
טמא שאכל בשר קודש טהור – חטאת (או כרת במזיד)
טהור שאכל בשר קודש שנטמא – מלקות.
מה לגבי טמא שאכל בשר טמא?
חכמים – חייב,
רי"ס הגלילי – פטור מחטאת.
רבא : הסבר המחלוקת – באיסור חל על איסור:
אם נטמא הגוף ורק אחר כך נטמא הבשר (למשל שהטמא נגע בבשר כשאכל) – חייב,
שהרי טומאת הגוף (חטאת/כרת) קדמה.
אם נטמא הבשר לפני שנטמא הגוף
חכמים – חייב, כי איסור הגוף כולל יותר (-כי חל על כל הקודשים בעולם) וחל על איסור.
רי"ס הגלילי – פטור, כי איסור כולל אינו מספיק, צריך כולל + חמור.
(קא. 6-)
ג. קושיות על רי"ס הגלילי:
A . קשה : והרי שם זה גם חמור יותר (בטומאת הגוף יש כרת, בטומאת הבשר רק מלקות)?
תשובת רב אשי : גם בטומאת בשר יש חומרא, שאי אפשר לטהר אותו (בניגוד לגוף שיכול לטבול).
B . חילל שבת ויו"כ –
(נסביר את כל המלך לפי הריטב"א ולא לפי רש"י).
והרי שם רי"ס הגלילי אומר שאיסור כולל כן חל על איסור:
ר"ע – חייב 1
רי"ס הגלילי – חייב 2
למה ר"ע מחייב 1? ("מאי טעמא" בהמשך הגמרא)
אביי – בהמשך הגמרא: אמנם שני האיסורים מתחילים בשקיעה, אבל שבת קודמת כי היא קביעה וקיימא, ויו"כ תלוי בקידוש החודש.
ואילו רי"ס הגלילי מחייב 2 – כי יו"כ איסור כולל (אכילה, שתייה וכו'), ולכן איסור חל על איסור (אפילו ששבת חמורה יותר (מיתת בי"ד, ולא רק כרת).
רואים שלרי"ס הגלילי מספיק איסור כולל, גם בלי חמור.
1. עונה ר' יוסי בר"ח – צריך להפוך את השיטות.
2. רבא (בהמשך) – לא צריך להפוך, ֵ’ץשבת ויו"כ נחשבים כאיסורים שחלו בבת אחת, ולכן גם
(קא: 9+)
ד. רב יצחק בר יעקב – ר' יוחנן: לשיטה שחייב 1:
גם אם הזיד בשבת ושגג רק ביו"כ – עדיין פטור על של יו"כ.
(קא: באמצע)
חלק ב – ראית חכמים שגיד הנשה החל בסיני
ברייתא: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" – והרי נקראו בני ישראל רק בסיני.
1. רבא: והרי גם בקבורת יעקב נקראו בני ישראל?
תשובה: אכן אחרי שינוי השם נקראו בני ישראל, אך בפציעה של יעקב עדיין לא נקרא כך.
2. רב אחא בר רבא: אז אולי האיסור החל מקריאת השם ישראל ולא מהפציעה?
תשובה: אין סברא לומר כך (התורה לא ניתנה בשלבים. אם כבר זה לא ממתן תורה, אז זה מהפציעה, אבל מהפציעה לא ייתכן, כאמור – כי יעקב עוד לא נקרא ישראל).
