להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(ח. במשנה – ח: משנה שנייה)
במשנה הקודמת ראינו מקסימום ומינימום של ערכין, היום המסכת מביאה משניות בתחומים אחרים שגם בהן יש מינימום ומקסימום:
חלק א – מינימום ומקסימום בפתחי נידה
הקדמה:
אישה שרואה דם היא נידה ל7 ימים (בין אם תראה בהם עוד ובין אם לא).
7 זה הזמן הנורמלי לראות בו דם, מעבר לכך זה בעיה.
לאחר שראתה, הזמן הנורמלי לראות שוב הוא 30 יום אחרי שהתחילה לראות. אך יש נשים עם מחזור קצר יותר. המינימום הנורמאלי הוא שיהיו 11 ימים ללא ראייה. אם תראה לאחר 11 יום – זה אומר שהגיע המחזור הבא שלה – והיא שוב נידה.
אבל, אם תראה שוב בתוך ה11 יום (שלאחר ה7 ימים) – זה לא נידה, אלא בעיה: זיבה.
זבה קטנה (ראתה יום/יומיים) – צריכה יום נקי אחד כדי להיטהר.
זבה צריכה 7 ימים נקיים כדי להיטהר, וביום ה8 מביאה קרבנן.
כדי לסיים זיבה :
זבה קטנה – רק לסיים עם ה11 יום.
זבה גדולה – גם לסיים את ה1 יום וגם להיטהר.
לכן:
אם ראתה ביום האחרון של ה11, ולמחרת ראתה שוב – הראייה השנייה היא כבר לא זיבה אלא נידה.
אך אם ראתה ב3 הימים האחרונים ולמחרת שוב – הכל זיבה, כי ברגע שהיא זבה גדולה, לא מסיימת עד שתטהר (7 ימים נקיים).
ועכשיו למשנה:
אישה ראתה יום או כמה ימים נידה, ואז היו ימים שלא ראתה, ואז ראתה שוב,
והיא לא יודעת האם הראייה השנייה היתה בתוך ה11 (ואז זה זיבה) או מאוחר יותר – בתוך הנידה.
כיוון שזה ספק – היא צריכה להחמיר הן כנידה (שגם ראייה אחרת מטמאת 7 ימים) והן כזבה (שזבה גדולה צריכה 7 נקיים, שצריכה קרבן מספק).
הבעיה היא שכיוון שהראייה הזו ספק, גם כל הראיות הבאות שלה יהיו ספק.
כי אם עכשיו זה נידה, אולי הבא כבר זיבה, ואם עכשיו זיבה, אולי הבא נידה.
איך היא תדע בוודאות שהבא זה נידה ולא זיבה?
אם הראיה הראשונה היתה זיבה – אז מספיק שיעברו 11 ימי הזיבה, והראייה הבאה תהיה נידה.
אך אם הראייה הראשונה היתה בימי נידה – אז צריכים שיעברו גם 7 ימי הנידה וגם 11 ימי הזיבה ורק אז הראייה הבאה היא נידה.
אם הראייה על הגבול: אם זה התחיל בנידה והסתיים בזיבה – מספיק שתחכה לסיום 11 ימי זיבה.
אם זה התחיל בזיבה ועבר לנידה: אם זה זבה גדולה – זה מקל עליה: היא עדיין זבה גדולה, וכך צריכה רק לסיים את ה11 יום,
אך היו רק יום-יומיים בסוף ימי הזיבה – זה רק זבה קטנה, ואז כשרואה בימי הנידה היא נידה, וצריכה להמתין לסיום ימי הנידה + 11 ימי זיבה.
יוצא: ייתכן שמספיק לה פחות, אבל כיוון שזה ספק, הולכים על הזמן הכי ארוך שיכול להיות, וזה שהיא ראתה בתחילת ימי הנידה, וצריכה שיעברו 7 ימי נידה + 11 ימי זיבה כדי שנוודא שהראייה הבאה היא נידה.
הזמן שהיא ממתינה נקרא "פתח נידה", והזמן הזה משתנה לפי מספר הימים של הראייה הראשונה. המינימום 7, המקסימום 17, ונסביר:
ראתה 1 – ממתינה 17 (חוששים שזה היום הראשון לנידה, ולכן: 6 ימי נידה + 11 ימי זיבה).
ראתה 2 – ממתינה 17 (חוששים שהיה על הגבול: 1 בסוף זיבה ו1 בתחילת נידה ואז כנ"ל).
ראתה 3 – ממתינה 17 (חוששים שהיה על הגבול – 2 בסוף זיבה ו1 בתחילת נידה וכנ"ל),
מכאן כל המקרים עם הסבר דומה, וכל פעם יורד יום:
ראתה 4 – ממתינה 16 (גם אם זה על הגבול – חוששים ל2 בסוף זיבה ו2 בתחילת נידה, ולכן ממתינה רק 5 ימי נידה + 11 ימי זיבה. אם היו 3 ימים בזיבה ו1 בנידה – אז היא זבה ומספיק לה 7 נקיים).
ראתה 5 – ממתינה 15 (מה שראתה זה 2 ימי זיבה ו3 ימי נידה, ונשאר לה 4 ימי נידה + 11 זיבה).
ראתה 6 – ממתינה 14,
ראתה 7 – ממתינה 13,
ראתה 8 – ממתינה 12,
ראתה 9 – ממתינה 11,
ראתה 10 – ממתינה 10,
ראתה 11 – ממתינה 9,
ראתה 12 – ממתינה 8 (כאן ובמקרה הבא זה כבר לא ספק אלא ודאי זיבה, כי בודאי היו 3 ימים רצופים בימי הזיבה (או בהתחלה או בסוף הראייה, למשל: 2 ימי זיבה, 7 ימי נידה, 3 ימי זיבה).
ראתה 13 – ממתינה 7,
(ראתה 14 – ממתינה 7, וכן הלאה, כי אמנם מבחינת ימי הזיבה חוששים שנשארו לה רק 6, אבל עדיין – כדי להיטהר מהזיבה ולעבור לנידה – היא חייבת 7 נקיים).
הערות:
א. רב אדא בר אהבה לרבה: לא מספיק 7 נקיים כדי להיטהר?
רבה: הנושא כאן זה לא להיטהר אלא "פתחי נידה" – לדעת שהפעם הבאה היא בוודאות נידה ולא זבה.
ב. ברייתא: במקרים הראשונים היא מביאה קרבן כספק זבה (שני יונים, אחד לעולה אחד לחטאת), אך החטאת לא נאכלת כי זה ספק,
אך במקרה של ראתה 12 + 13: זה זבה ודאי, ולכן החטאת גם נאכלת.
(ח: במשנה)
חלק ב – מינימום ומקסימום בימי הסגר של צרעת – בין שבוע לשלושה שבועות
צרעת השחין והמכווה – הסגר של שבוע
צרעת הבגד – עד שבועיים
צרעת הבית – עד שלושה שבועות.
