שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

ערכין דף טו – גמרא דף יומי

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(יד: משנה ראשונה עד טו: 5-)

חלק א – עוד שלושה מקרים של סכום קצוב (שזה חומרא וקולא)

אתמול ראינו שני מקרים – ערכין ושדה אחוזה. היום נראה 3 מקרים של נזקים:

א. שור מועד שהרג עבד כנעני – משלם 30 שקלים
בין בעבד נאה בין בכעור.

ואגב, שור מועד שהרג בן חורין – משלם דמיו ("כופר"),
ושור מועד שרק חבל (עבד או בן חורין) – משלם נזק שלם.

גמרא : לכאורה משמע שדווקא שור מועד משלם על חבלת אדם נזק שלם,
ואילו ר"ע סובר שגם שור תם!
תשובה : משנתנו יכולה להסכים לר"ע, ורק כתבה מועד בגלל הנושא של תשלום על הריגת אדם – שזה רק בשור מועד.

(משנה הבאה, יד:)

ב. אונס ומפתה נערה בתולה משלם 50 שקלים לאבי הנערה
בין בנערה מיוחסת בין בלא.

ואגב, מעבר לזה משלם גם בושת (שתלוי במבייש ובמתבייש) ופגם (מחירה בשוק העבדים).

גמרא:
מי אמר שמעבר ל50 השקלים יש גם בושת ופגם?

1. רב זעירא – לא ייתכן שלא יהיה שום הבדל בין אונס בת מלכים לאונס בת הדיוטות,
או לא ייתכן שלא יהיה הבדל בין בועל בתולה לגמרי לבועל מי שנבעלה כבר שלא כדרכה,
לכן חייבים לומר שיש בושת ופגם, וההבדל יבוא לידי ביטוי שם.

דחייה : כמו שבעבד אין הבדל בין הורג עבד נוקב מרגליות לעבד תופר, או בין עבד בריא לכחוש, כך גם כאן.

2. אביי – "ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף תחת אשר עינה" –
התשלום על העינוי, אבל יש תשלומים נוספים על בושת ופגם.

3. רבא – "ונתן האיש השוכב עימה" – התשלום על השכיבה, אך יש עוד תשלומים.

(משנה טו.)

ג. מוציא שם רע –
בעל שהביא עדים זוממים שאשתו הנערה לא בתולה – לוקה, משלם קנס 100 סלעים, ולא מגרשה,
ולא משנה אם מיוחסת או לא.

חלק ב – לשון הרע

במשנה: נמצא האומר בפיו (מוציא שם רע – 100) חמור מן העושה (אונס – 50),
וכן נגזר על עמ"י להישאר במדבר בגלל לשון הרע על הארץ, ולא על שאר הפעמים שהכעיסו את ה'.

גמרא:

א. על המשנה:

A. לגבי מוציא שם רע ואונס –
מניין שזה כי לה"ר חמורה יותר, אולי כי בעצם זמם לגרום לה מיתה?
תשובה – זה מפורש בפסוק: "וענשו אותו מאה כסף… כי הוציא שם רע על בתולת ישראל".

B. לגבי עם ישראל במדבר –
מניין שזה כי לה"ר חמור, אולי פשוט לא מלאה סאתן?
תשובה: ה' אומר אחרי חטא המלרגלים כהסבר לעונש על הכניסה לארץ: "וינסו אותי זה עשר פעמים" – "זה" – העונש הוא על זה.

(טו. נקודותיים מתחת לאמצע)

ב. הרחבות על לשון הרע של המרגלים

A. תניא – ר' אלעזר בן פרטא: בוא וראה חומרותו של לשון ורע –
אם על עצים ואבנים כזה עונש חומר (40 שנה), קל וחומר על בני אדם.

דחייה : אולי זה כי המרגלים העלו כפירה ביכולת של ה' לנצח את עמי הארץ.
תשובה – ר"ל: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה…" – מפורש שזה היה החטא.

B. 10 הניסיונות (כעסים שהכעיסו את ה' עד חטא המרגלים):

שניים בים:

1. לפני קריעת ים סוף – המבלי אין קברים במצרים,

2. אחרי קריעת ים סוף – פחדו שגם המצרים יצאו מהים (תוספות – לאותו צד ממנו נכנסו)

(וכדי להרגיע אותם ה' אמר לים לפלוט את המצרים המתים החוצה, והחזיר לו תמורתם בסיסרא, ש900 רכבי סיסרא נגרפו לים על ידי נחל קישון).

שניים במים:

3. מרה (שמות טו כג) – מיד אחרי קריעת ים סוף,
שהתלוננו שלא יכלו לשתות את המים, ומשה המתיק את המים.

4. רפידים (שמות יז, א) – "וירב העם עם משה", על שלא היה מים.

שניים במן (שמות טז):

5. שאנשים יצאו בשבת

6. שאנשים הותירו ממנו עד בוקר

שניים בשליו

7. שמות טז – שהתלוננו "מי יתן מותנו ביד ה' באר מצרים בשבתנו על סיר הבשר, באכלנו לחם לשובע" (ואז קיבלו את המן והשליו) (התלונה על הלחם לא נתפסת כחטא, כי א"א להתקיים ללא לחם, וגם יכלו לשחוט בהמתם ולאכול).

8. אחרי מתן תורה בנסיעה הראשונה מהר סיני (במדבר יא, ד) – והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה… מי יאכילנו בשר".

שניים אחרונים

9. חטא העגל

10. מדבר פארן – חטא המרגלים.

(טו: רבע)

ג. עוד על לשון הרע

א. ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא:

1. איזה עוד שמירה יכול ה' לתת ללשון?

2. כאילו כפר בעיקר.

3. נגעים באים עליו (מלשני בסתר רעהו אותו אצמית).

ב. ריש לקיש:

1. מצורע – נוטריקון – מוציא שם רע.

2. כמו נחש שמכיש סתם בלי שמרוויח.

3. מגדיל עוונות לשמיים.

ג. רב חסדא – מר עוקבא:

1. ראוי לסוקלו באבן.

2. ה': אין אני והוא יכולים לדור באותו עולם.

3. ה': אני מלמעלה וגהנום מלמעלה נדון אותו.

ד. תורה והשפלת דעתו:

ר' חמא בר' חנינא: מתקן חטא לשון הרע.

ר' אחא בר' חנינא: לא מתקן אבל עוזר למנוע.

ה. תנא דבי ר' ישמעאל – נחשב כמו ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים (שבכולם נאמר "גדול").

ו. במערבא: "לשון תליתאי קטיל תליתאי".

ז. ר' חמא בר' חנינא: לשון הרע ממתי כמו יד (סמוך), חץ (רוק יותר + הנפגע לא יודע מי פגע בו), ואפילו לקצה העולם (אך בניגוד לחץ, הלשון יכולה גם לתת חיים).


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.