להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(יח. במשנה – יט. סיום פרק השג יד)
חלק א – השלמת 4 ההלכות בערכין
1. השנים (גיל) לפי הנידר.
2. המין לפי הנידר.
3. הגיל לפי שעת הנדר (גם אם גדל בינתיים).
מקור: "כערכך יקום"
(וזה בניגוד לנדרי דמים, שם הולכים לפי שעת התשלום.
למרות שבדינים אחרים יש היקש בין ערכין לנדרי דמים:
מרגלית לקלים – מודדים את ערך המרגלית לפי המקום הזה ולא לפי עיר אחרת,
לידון בכבודו – העריך/נדר את ראשו, נותן ערך/דמי כולו).
חלק ב – ימי ושנות המעבר – כלמטה
א. המקור
מקור: "מבן ששים ומעלה",
ומשם למדים לשאר הגילאים. איך?
1. בניין אב. אבל אפשר לפרוך – ב60 זה חומרא, בשאר זה קולא.
2. גזירה שווה (שנה).
הערות:
1. צריך לומר שהמילים של הגז"ש הן מופנות (אחרת אפשר לפרוך).
2. לכאורה לרבי לא צריך לימוד, כי תמיד זה "עד ועד בכלל".
דחייה: גם לרבי צריך לימוד, כי רבי אומר שזה כולל גם את נקודת הפתיחה וגם את נקודת הסוף (כמו חמץ מיום הראשון עד יום השביעי), וממילא תהיה סתירה לגבי שנות המעבר, לכן צריך לימוד.
[איפה רואים שזה לא כולל את ההתחלה והסוף – "מראשו ועד רגליו" במצורה].
ב. ר"א – לא מספיק להיכנס לתקופה החדשה, אלא צריך 30 יום + יום
מקור: גזירה שווה מ"מבן חודש ומעלה תפקדם".
(יח: מעלה האמצע)
ג. תחומים בהם סופרים שנים מעת לעת ולא לפי שנות עולם:
1. בגיל של קרבן
2. בשנה 1 של בתי ערי חומה
3. בשנתיים של שדה אחוזה
4. ב6 שנים של עבד עברי
5. בבן ובת:
רב – גיל של ערכין (כי גם זה מפורש בתורה)
רב יוסף – שנות בר ובת מצווה ועוד שבמסכת נידה (כי אם הכוונה לערין צריך לומר איש ואישה).
(והם לא נחלקו בדין אלא רק במה כוונת הברייתא).
(יט. 1+)
חלק ג – הסבר הערך של מעל 60
איש יורד מ50 ל15 (ירידה לפחות משליש)
אישה יורדת מ30 ל10 (ירידה פחות דרסטית – לשליש).
הסבר: סבא בביתא פחא בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא.
