להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(כא. במשנה – כא: סיום פרק האומר משקלי)
חלק א – את מי ממשכנים על חוב למקדש ואת מי לא?
במשנה:
בערכין – ממשכנים (כי אין לו אינטרס עצמי להזדרז להביא).
בקרבנות:
בחטאת ואשם – לא ממשכנים (יש לו אינטרס להתכפר),
בעולה ושלמים ממשכנים.
רב פפא: לפעמים זה הפוך:
חטאת שלא מכפרת – למשל חטאת נזיר – ממשכנים
(נזיר מביא לכתחילה עולה חטאת שלמים ומתגלח ואז מותר ביין ומתים. בדיעבד אם הביא אחד מהם והתגחל – גם מותר, ואז השא רהם רק חוב).
עולה שמעכבת היתר בקודשים –
1. עולת יולדת
יולדת מביאה עולה וחטאת.
החטאת ודאי מעכבת. בהוו"ףא הגמרא מביאה שחייבת קודם להביא את העולה, וממילא גם היא מעכבת, ואין צורך למשכן.
אך דוחה הגמרא – אהעולה לא עמכבת, טויכולה גם להביא קודם את החטאת.
2. עולת מצורע
מצורע מביא עולה חטאת אשם, וכולם מעכבים כדי להתיר בקודשים.
(כא. 6-)
חלק ב – איך בכלל אפשר להכריח להביא קרבן?
המשנה והברייתא:
מצד אחד (בקרבן עולה) "יקריב אותו" – מכריחים, מצד שני – "לרצונו" – צריך לרצות,
אלא אומרת המשנה והברייתא: כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
(כא. 5-)
חלק ג – כשראובן מביא את הקרבן של שמעון – האם צריך את דעתו של שמעון?
שמואל – עולה צריך דעת.
פשיטא!
תשובה : שמואל דיבר על כשראובן מביא בשביל שמעון, ששמעון צריך לדעת מזה (אולי הוא רוצה לכפר על עצמו).
עכשיו נפרט: (הסדר במגא הוא: שמואל, קושיא מברייתא א, עולא, קושיה מברייתא ב, רב פפא, הסבר חלופי לרב פפא. כאן נלחך בסדר אחר):
באמוראים:
שמואל (כא. 5-) – עולה צריכה דעת (=כולם צריכים)
עולא (כא: 6+) – בהפרשה: חטאת צריכה, עולה לא צריכה. בכפרה – כולם צריכים.
ברייתות:
ברייתא א (כא. 1-) – בחטאת צריך דעת, בעולה לא צריך.
ברייתא ב (כא: 10+) – כולם צריכים דעת!
איך האמוראים מסתדרים עם הברייתות?
עולא : בהפרשה חטאת צריכה ועולה לא (ברייתא א) בכפרה – כולם צריכים (ברייתא ב)
שמואל : שתי אפשרויות –
1. בסוף הסוגיא הגמרא מציעה:
שמואל תמיד מצריך דעת, כברייתא ב, וברייתא א חולקת על ברייתא ב.
2. רב פפא וכל תחילת הסבר הגמרא – כמו עולא רק הפוך:
בהפרשה כולם צריכים דעת (ברייתא ב), בכפרה חטאת צריכה ועולה לא (ברייתא א).
(כא: 6- מסיום הפרק)
חלק ד – מודעא בכפיית גט
אם הבעל מסר מודעא לפני נתינת הגט בכפייה – המודעא מועילה לבטל את הגט.
כדי לבטל את המוגעא, לא מספיק שנותן את הגט, אלא צריך לומר "רוצה אני". לכן המשנה הדגשיה שצריך לומר רוצה אני. [1]
[1] זה מובן בגט. בקרבן זה פחות מובן למה צריך לומר רוצה אני, ואכן יש מפרשים שגם בגט כוונת הגמרא אינה ש"הרוצה אני" היא כדי לבטל את המודעא, אלא מה שלומדים מהמשנה זה שצריך לומר בפירוש שמבטל כל מודעא שאולי מסר.