להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף לב
(לא: במשנה למטה עד לג. במשנה)
המשך בתי ערי חומה
חלק א – גאולה בעל כורחו של המוכר
משנה: בראשונה היה המוכר מתחבא ביום האחרון כדי שהקונה לא יגאל,
התקין הילל שיוכל לשים את הכסף בקופה מיוחדת בבי"ד/מקדש, ושזה יחשב.
מה החידוש בתקנה? שתי אפשרויות:
1. שניתן לתת בעל כורחו.
2. שניתן לעשות זאת שלא בפניו.
והגמרא משווה לגט
(שנותן גט בתנאי שתתן לו כסף, והיא באה לתת והוא מסרב לקבל), ויש שתי גרסאות בדיון (תלוי מה החידוש בתקנה של הלל):
A. רבא – החידוש בשני הדברים, כלומר דווקא בעיר חומה ניתן לתת בעל כורחו.
אבל בגט – לא נחשב נתינה ולא מגורשת.
ורב פפא – אולי החידוש רק שאפשר שלא בפניו,
אבל בפניו זה לא חידוש ואפשר גם בגט.
B. להפך:
רבא – החידוש רק בשלא בפניו,
אבל בפניו זה לא חידוש ואפשר גם בגט ומגורשת.
ורב פפא – אולי החידוש בשני הדברים,
ובגט לא נחשב נתינה ואינה מגורשת.
(לב. במשנה הראשונה)
חלק ב – מה נחשב חלק מהעיר חומה?
A . דברים שאינם בתים
הפסוק – "וקם הבית אשר בעיר" –
בית – לכאורה דווקא בית,
אשר בעיר – כל דבר.
אז מצד אחד מ"אשר בעיר" מרבים את "כל שהוא לפנים מן החומה", ומרחיבה הברייתא: בתי בד, מרחצאות, מגדלות, שובכין, בורות שיחין ומערות – "אשר בעיר" – מכל מקום.
אבל מצד שני מ"בית" צריך למעט משהו –
רבנן – ממעטים שדות,
ר"מ – בפשט אומר ששדות כן כלולים, אבל אז מה הוא ממעט,
לכן מסבירה הגמרא – גם הוא ממעט שדות,
ורק מרבה חולסית ומצולה (שדות שחופרים מהם חומרי בניין לבתים (אבנים וחול), ורבנן לא.
(לב. שליש תחתון)
B . בתים בעובי החומה
במשנה:
ר"י – לא נחשב,
ר"ש – נחשב.
ושניהם לומדים מהבית של רחב "בחומה היא יושבת" –
ר"י – בחומה, ולא בעיר.
ר"ש – בתוך החומה, כלומר כלולה בעיר החומה.
(לב. במשנה השנייה)
חלק ג – מה נחשב חומה?
א. מבנה החומה:
A. עיר שגגותיה חומתה (בתים צפופים שיוצרים חומה) – לא נחשבת חומה ("חומה" – ולא שור איגר).
B. טבריה – שמוקפת מ3 כיוונים וב4 ים – לא נחשבת חומה.
ב. שיש בה 3 חצרות ובכל חצר שני בתים.
ג. שמוקפת חומה מימות יהושע
ר"א בר' יוסי – היתה חומה ונפלה – נחשבת מוקפת.
מקור: "אשר לא (קריא: לו) חומה" – אפילו שכרגע אין לה.
(באותה משנה + בגמרא לב. 2-)
חלק ד – רשימת הערים
במשנה ובברייתא (בברייתא מצד אחד יש רק חלק מהערים (קו תחתון), אך מצד שני היא פרטה את שלושת האזורים)
בגליל: קצרה של ציפורי, חקרה של גוש חלב, יודפת הישנה, גמלא,
עבר הירדן: גדוד ,
יהודה: חדיד , אונו, ירושלים,
במשנה: וכן כל כיוצא בהן.
א. למה הברייתא הזכירה רק חלק?
1. אביי: היא התכוונה "עד גמלא" – כולל מה שדרומית לה, ועד גדודל – כולל מה שמערבית.
2. רבא: הברייתא רק באה לפרש את המשנה –
להדגיש שהכוונה לגמלא שבגליל, גדוד שבעבר הירדן וכו'.
כי היו עוד ערים עם אותן שמות שאינן מוקפות חומה.
(לב: 6+)
ב. ירושלים
איך ירושלים כלולה ברשימה (שבית יכול להחלט בה),
הרי בברייתא: "עשרה דברים נאמרו בירושלים… אין הבית חלוט"! (זה תלוי במחלוקת האם ירושלים התחלקה לשבטים, וברייתא זו סוברת שלא).
תשובה : לפי ברייתא זו אכן ירושלים לא נחלטת.
ואת המשנה נסביר כך:
1. רי"ח – הכוונה רק להביא דוגמא לעיר מוקפת חומה מימות יהושע, אך היא ספציפית לא נחלטת.
2. רב אשי – הכוונה לעיר אחרת ששמה ירושלים.
(לב: רבע)
ג. למה המשנה מנתה רק את אלה? (ואיך השפיע החורבן על הערים)
שתי ברייתות סותרות של רי"ש ברי"ס:
ברייתא א –
כשיצאו לגלות בבל קדושת בתי ערי החומה פקעה (קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא),
וכשחזרו היו צריכים לקדש מחדש,
ויכלו לקדש רק את אלו שחומתם עדיין הייתה קיימת, ואלו הערים שבמשנה.
[וכשהמשנה אמר "וכן כיוצא בהן" – אין באמת עוד ערים, אלא הכוונה שאם היו עוד ערים – היו ראויות להתקדש מחדש (חזו"א)].
ברייתא ב –
הקדושה הראשונה לא פקעה, אלא שאלו הערים שהם מנו כשחזרו לישראל שהם מוקפות חומה,
אבל באמת כל עיר שיתברר עליה שהיתה מוקפת חומה – עדיין נחשבת עיר חומה.
תשובה:
1. תרי תנאי אליבא דרי"ש ברי"ס.
2. הברייתא השנייה (שהקדושה נשארה) היא לא רי"ש ברי"ס אלא ר"א ברי"ס
שאכן אמר לעיל "אשר לא חומה" – שגם אם היתה לה ועכשיו אין לה, כי היה חורבן.
(לב: מעל שליש תחתון)
[מקורות למחלוקת אם הקדושה הראשונה בטלה
מי שאומר שלא בטלה – כבר ראינו בר"א ברי"ס: "אשר לא חומה" – קדושה גם אם החומה חרבה.
מי שאומר שבטלה , ברייתא:
1. נחמיה ח – "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות,
כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן…". איך יתכן שדוד לא ישב בסוכה?
אלא – מקיש ביאתם בימי יהושע לביאתם בימי עזרא – שבשניהם קידשו את הערים.
ואידך – שהשתמשו בזכות של ארץ ישראל וביקשו לבטל את יצר הרע של ע"ז, והגנה זכותו של עזרא עליהם כסוכה והבקשה התקבלה (וזה ביקורת על יהושע שלא ביקש, לכן נקרא "ישוע").
2. דברים ל, ה: "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה"
מקיש בין הירושה בימי יהושע לירושה בימי עזרא.
ואידך – זה לא היקש אלא סיבה: כיוון שירשו אבותיך, גם אתם יורשים, ולא צריך לקדש מחדש].
(לב: 😎
ד. מאמר מוסגר – שמיטין ויובלות בזמן עזרא
A . מצד אחד בברייתא הנ"ל (של חג הסוכות) כתוב שבביאה שנייה גם התחילו למנות שמיטין ויובלות.
וקשה מברייתא אחרת: שכדי למנות יובלות צריכים שיהיו כל יושביה עליה כתיקונם (לכן כשגלו 2 וחצי השבטים בימי סנחריב הפסיקו למנות יובלות), והרי בשבית ציון היו הרבה פחות (42360 אנשים…).
עונה ר"נ בי"צ – לא הפעילו את דיני היובל, אלא רק ספרו את היובל כדי שספירת השמיטין תהיה נכונה.
אך זה נכון רק לרבנן, ששנת ה50 אינה מן המניין, לכן צריך לציין אותה,
אך לר"י ששנת היובל עולה לכאן ולכאן אין צורך למנות יובלות.
כרגע המסקנה היא שלא מנו יובלות בשיבת ציון.
(לג. 4+)
B . מצד שני פסוק בירמיהו מבקר את עם ישראל שלא שמרו את היובל (לא שחררו עבדים נרצעים) – משמע שכן היה יובל!
תשובות:
1. ביקר אותם על מה שהיה כשהיה יובל (לפני יותר ממאה שנים).
דחייה: אחרי הביקורת כתוב שהם הקשיבו לו, משמע שזה מעשי לאותה תקופה.
2. ירמיהו החזיר את עשרת השבטים (ויאשיהו מלך עליהם), ולכן התחדש היובל (כדלעיל דף יב).
[והגמרא מביאה שני מקורות שיאשיהו מלך עליהם].
