גמרא בבא מציעא קה – הדף היומי

לרפואת הנערה הילה בת שירה הי"ו
לרפואת תרנגו בת אסגד הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף קה

(קד: 7- עד קה: במשנה)

סיכום נושאי הגמרא:

א. עסקה – 1. המקבל לא יכול להתבטל. 2. אופי ה"חצי מלווה" שבעסקא (שאינו ממש מלווה לרבא). 3. פיצול וחיבור שטרות. 4. שותפים לא מתפצלים. ב. גם מקבל בחכירות חייב לנכש. ג. באריס – אם השדה לא עושהכדי כרי (ת"ק) או כדי זריעת השדה (ר"י) יכול לבטל. ה. שיעורים (מידות) שונים של דבי ר' ינאי.

סיכום הדף יומי

חלק א – עסקה

א. הסבר המנגנון של עסקה:
זה חצי מלווה חצי פקדון – כך הנותן והמקבל מתחלקים גם ברווחים וגם בהפסדים.

אבל הרי עדיין זה ריבית? כי הרי המקבל טורח בחצי פקדון רק כדי לקבל את החצי הלוואה!

לכן תקנו חכמים:

או שיתן לו שכר טירחה
או שהאחוזים לא יהיו שווים (למשל: שהמקבל יכול להרוויח 2/3 ולהפסיד רק 1/2, כך שהנותן נותן חלק מהרווחים שלו למקבל ולכן זה מותר).

ב. דינים שונים על עיסקה:

1. עד כמה החצי מלווה ממש מִלווה –
2. מה המקבל עושה עם החצי מִלווה?

נהדרדעאי – יכול לעשות מה שרוצה (כמו לקנות לעצמו שיכר), כי זה מִלווה

רבא – לא יכול מה שרוצה, כי זאת לא סתם הלוואה, אלא המלווה הוא חלק מהעיסקה והלווה צריך לנסות להרוויח.

1. אם הלווה מת –
   רב אידי בר אבין – החצי מלווה זה מטלטלין אצל היתומים, ולא משתעבד והנותן לא יוכל לקבלו.

רבא שוב חולק – זה לא מלווה רגיל אלא עסקה, והמלווה סומך על זה ויוכל לגבות.

2. רבא – לא עושים פיצולים בעסקה:
3. לא מפצלים את הסכום לשניים:
   אם העיסקה מחולקת ל2, ומחברים אותה לשטר 1 – זה טוב למלווה ורע ללווה,
   ולהפך – אם העיסקה לא מחולקת, ומחלקים אותה ל2 שטרות – זה טוב ללווה ורע למלווה,

למשל:

לווה 200, ועל אחת מה100 הפסיד ועל ה100 השני הרוויח, והרווח גדול מההפסד.
אם היינו מחלקים חצי חצי ברווח והפסד – זה לא משנה אם זה שטר אחד או שניים.
אבל אם הלווה מקבל 2/3 מהרווח ורק חצי מההפסד,
ללווה עדיף שנראה כל הלווה בפני עצמה, ולמלווה עדיף שנחבר אותם.

למשל –
על ה100 הרוויח 15, ועל ה100 הפסיד 5,
אם נבחן כל הלוואה בנפרד –
על ה15 יקבל 2/3 – 10, ועל ה5 יפסיד 2.5, וסה"כ הרוויח 7.5
אבל אם נחבר אותם (15-5)
סה"כ הרווח היה 10, ועל זה יקבל 2/3 שזה 6.6.

            לכן אומר רבא – לא משנים, ועושים לפי מה שבאמת היה (שטר אחד או שניים).

(קה. 1+)

1. לא מפצלים שלבים בעיסקה:
   קיבל כסף בעיסקה, ובהתחלה עשה בה עסק שהפסיד, ואח"כ עשה עסק שהרוויח,
   וכמו מקודם:
   המקבל רוצה לפצל את שתי העסקאות, והמלווה רוצה לאחד אותם,
   ואומר רבא – המלווה צודק ולא מפצלים.

1. לא מפצלים שותפים:
   שניים שקיבלו יחד כסף בעיסקה, אחד לא יכול לדרוש להתפצל,

כי השני יאמר שצריך את כל הכסף והרווח, כי אולי בהמשך ירוויחו איתו.

וגם כי יש מזל לשניים.

(קה. במשנה הראשונה)

חלק ב – המקבל שדה – האם יכול להזניח אותה?

באריסות – כבר ראינו שלא יכול להוביר אותה (כי אז הנותן לא יקבל כלום באחוזים שלו)

בחכירות – לכאורה יכול (כי משלם דמי שכירות קבועים), אבל מחדשת המשנה שאסור לו לא לנכש,

            הבעלים: כי יום אחד יעזוב את השדה ואז לבעלים יהיה עשבים.

            השוכר: בסדר, אז אני אחרוש אחרי הקציר?

            הבעלים:

כיוון ראשון –

הבעלים: עדיין התבואה שתתן לי לפני תהיה פחות טובה.

השוכר: אז אני אקנה לך בשוק

הבעלים: אני לא רוצה מהשוק, אני רוצה את התבואה שלי.

השוכר: אז אני אנכש רק מהחלק שנאי מביא לך

הבעלים: אבל אז יראו שיש עשבים, ויצא שם רע על השדה.

דוחה הגמרא – זה לא מה שכתוב במשנה.

כיוון שני –

הבעלים: זה לא יעזור, כי העשבים שלא ניכשת יוציאו זרעים, ואלו יגדלו גם אחרי שתחרוש.

(קה. משנה שנייה)

חלק ג – אומדנות ושיעורים

א. במשנה –אם המשנה מוציאה מינימום של יבול – האריס לא יכול לבטל –

ת"ק – כרי

רי"ב בר"ח – כמות שאפשר להעמיד בה את הרחת עד שלא רואים את בית הקיבול

לוי – 3 סאים
דבי ר' ינאי – סאתיים

ר"י – כדי נפילה (כלומר כמות שצריך כדי לזרוע את אותה שדה) –

(דילוג ל-קה: שליש תחתון)

רי"ח – 4 סאים לכל כור
ר' אמי – 8 סאים לכל כור

(ואחד הזקנים – באמת אין מחלוקת, אלא שבזמן של ר' אמי השדות גידלו פחות טוב).

(ואגב, עוד מקום עם השיעור של כדי נפילה –
לקט שהתפזר ולא יודעים כמה לשים – שמים כדי כור,
ושאל ר' ירמיה –

1. האם הכוונה לשדה שזרעו בו כור זרעים (הרבה) או שגדל בו כור (פחות)?

ומכריעים ששדה שזרעו בו כור.

2. האם הכוונה שזרעו ביד או עם שוורים (שאז צריך יותר זרעים)?

תיקו.

(נחזור לקה. 6-)

ב. עוד שיעורים של דבי ר' ינאי –

1. פריצי ענבים וזיתים שבקושי מוציאים נוזל – לפי ב"ה לא מקבלים טומאת אוכלים.

מה השיעור?

ר"א – שבערימה אחת לבית הבד מוציאים 4 קבים.

ר' ינאי – 12 קבים (ולא חולקים, תלוי בגודל המכשיר בבית הבד)

2. אם זב ואדם טהור עלו על אילן רעוע, כיון שהזב גרם לאילן לזוז ולהזיז את טהור – טימא אותו בטומאת היסט.

מה נחשב רעוע?
דבי ר' ינאי –
בגזע – דק, שא"א לחפור בו רובע קב
בענף – אם אפשר להקיף את הענף עם כף היד

3. ההולך לבית הפרס לא חוששים לאוהל, אבל חוששים שמא הסיט עצם כשעורה
   אם רוכב על אדם/בהמה המרכיב הסיט ולא הוא, אבל אם המרכיב חלש – גם הרוכב הסיט,

מה נחשב חלש?
אדם חלש – שכשנושא אותו ברכיו נוקשות זו לזו.
בהמה חלשה – שמרוב מאמץ עושה את צרכיה.

4. ד' קבין לתפילה ותפילין, כלומר:
   לגבי תפילה – שאם מחזיק משוי –
   עד ד' קבין יכול לשים מאחוריו ולהתפלל
   יותר מזה – צריך להניח ואז להתפלל.

לגבי תפילין – שאם מחזיק משוי על הראש, מעל ד קבין לא ישים על התפילין כי מוחץ אותם.

            דבי ר' שילא – גם פחות מ-ד' קבין אסור,
כי אסור לשים שום דבר על הראש כשיש תפילין (ואפילו לא מטפחת)

                        ואביי – אפילו רבעא דרבעא דפומבדיתא.

            (קה: באמצע)

            ואם מוציא זבל על הראש, יקשור את התפילין של ראש על זרועו.