לרפואת הנערה הילה בת שירה הי"ו
ולהבדיל,
לע"נ שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א
נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת בבא בתרא לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא בתרא דף יט
תקציר הגמרא:
(דף יט. שורה 2 – יט: מתחת לאמצע)
דיונים סביב המקרים שצריך להרחיק מזיקים משכנו: 1. נברכת כובסין לחמצון – מרחיק ג"ט, לשפשוף – ד"א (כי משפריץ). ב. ברישא (הרחקה מבור) האם צריך "גם סיד" או "או סיד"? שתי ניסיונות (שנדחים) לפשוט. ג. למה בחומרים המחממים לא מוזכר חול ובשבת (בהל' הטמנה) לא מוזכרים סלעים? 1. כי שם לא נהוג להטמין בסלעים (ובסוף – כי זה אפילו מזיק לסיר). 2. אכן צריך ללמוד זה מזה (נדחה). 3. שם – כנ"ל (כי מזיק), ואצלנו – כי חול לא מחמם אם אין בו דבר חם. ד. הרחקת זרעים – לא כי גדלים לצדדים אלא מקלקלים הקרקע. ה. רבה בב"ח – מותר להשתין על קיר חברו, רק אסור עביט מי רגליים, אך נדחה מברייתא.
סיכום הגמרא:
המשך הרחקת המזיק והניזק
תזכורת:
ראינו במשנה בדף יז – רשימת דברים שצריך להרחיק מהשכן שלא יזיקו:
דברים שמזיקים לבור
דברים שמזיקים לכותל –
וראינו מח' אם מותר לקרב לפני שהשכן שם את הדבר הניזוק –
אביי – מותר, רבא – אסור,
עכשיו נעבור מקרה מקרה במשנה ונרחיב:
א. הרחקה מבורות –
תזכורת: ראינו במשנה – אני צריך להרחיק את הבור שלו מהבור של השכן
רמב"ן – כי בזמן החפירה זה מחליש את כותלי הבור
דיונים על בור:
- יש עוד סוג בור – נברכת כובסין – בגלל המים שגורמים ללחות, ויש שני סוגים:
- נברכת כובסין לחמצון – מרחיק ג"ט,
- בור לשפשוף – ד"א (כי משפריץ)
ראיה מברייתא שאומרת שנברכת כובסין צריכה ד"א.
(ויש שגרסו סדר הפוך: קודם הביאו את הברייתא כקושייה, ואז תירצו שתלוי בסוג הבור).
- לגבי הצורך להרחיק וסד בסיד – האם הכוונה שצריך גם וגם, או – או זה או זה?
(לגבי הרחקה מהכותל (בסיפא) ברור שזה או סיד, אבל לגבי הבור מתלבטים).
ראיות:
- ראיה שזה גם וגם:
אם גם ברישא זה או זה או זה, אז שתכתוב הכל יחד,
אלא באמת ברישא (בור) זה גם וגם, ורק בסיפא (כותל) זה או או.
דחייה – ייתכן שבשניהם זה או או, ובכ"ז לא נכתבו יחד כי אלו שני סוגי נזק שונים.
- ראיה שזה או או:
ת"ש מברייתא (שראינו ביז:) – בקרקע רכה צריך 6 טפחים + סיד,
ושם ראינו:
לאביי – שבדר"כ מספיק 3, החידוש שבקרקע רכה צריך 6,
אבל לפי רבא שתמיד צריך 6 – כנראה החידוש שצריך גם סיד,
ומכאן נדייק – בקרקע רגילה אם מרחיק לא צריך סיד (=או או).
דחייה – אולי החידוש בקרקע רכה שמספיק 6 טפחים ולא צריך יותר.
(יט. באמצע)
ב. במשנה – מרחיקים דברים מחממים (גפת, זבל, מלח, סלעים)
ואילו בשבת – ברשימת החומרים המחממים שאסור להטמין בהם כתוב – גפת, זבל, מלח, חול,
למה אצלנו מוזכרים סלעים ושם מוזכר חול?
תשובות (טכניות):
- רב יוסף – בשבת לא מוזכר סלעים, כי אנשים לא נוהגים להטמין בסלעים
והרי הברייתא הזכירה דברים שעוד יותר לא מטמינים בהם? (גיזי צמר, לשונות ארגמן).
- אביי – יגיד עליו רעו – שני התחומים משלימים זה את זה כדי שנדע שבשניהם זה גם סלעים וגם חול.
דחייה – ב"יגיד עליו רעו" שמים את כל החומרים בתחום אחד, ורק אחד מהם בתחום השני.
- רבא –
בשבת לא הזכירו סלעים – כי לא נהגו להטמין בו כי זה מזיק לקדירה.
ואצלנו לא מוזכר חול – כי חול לא מחמם בפנ"ע אלא מגביר את הקור/חום הקיים,
לכן בשבת אסור – כי זה יגביר את חום התבשיל
אבל אצלנו מותר כי אין לו חום להגביר.
אך קשה – יש ברייתא שכן מזכירה חול גם אצלנו,
והרי לפי רבא הוא כלל לא מחמם?
תשובה – אצל ר' אושעיא הבעיה זה לא החום אלא הלחות,
ואצלנו לא הזכירו חול כי כבר דיברנו על הרחקת דברים שגורמים ללחות – אמת המים, נברכת כובסין.
[ולמה באמת הזכירו גם נברכת כובסין וגם אמת המים?
צריכא:
מצד אחד – אמת המים תמיד תהיה שם, לכן מסתבר להחמיר בה יותר,
מצד שני – נברכת הכובסין זה מים עומדים ויותר מזיקים,
קמ"ל ששניהם מזיקים.
ג. מרחיקים את הזרעים והמחרשה
- A. למה צריך לומר את שניהם, הרי תמיד עושים גם וגם, אז מספיק לומר להרחיק אחד מהם?
תשובה – יש מצבים שעושה רק אחד מהם:
זורע במפולת יד – בלי לחרוש לפני זה,
חורש שלא לשם זריעה – סביב עצים
אבל עדיין זה מיותר, שהרי ממילא צריך להרחיק כדי שיוכל להשקות?
תשובה – בארץ ישראל שהגשם משקה.
(יט. 1-)
- B. למה מרחיקים את הזרעים –
הבנה א – כי השורשים גדלים לצדדים ויפגעו בכותל.
קשה ממשנה – מותר לשים זרעי תבואה לצד הגפן, ולא חוששים ששורשי הזרעים יגדלו הצידה.
אלא הבנה ב – כי מחלישים את הקרקע.
(יט: 7+)
ד. רבה בב"ח – מותר להשתין מים על כותל חברו –
ראיה מפסוק: והכרתי לאחאב משתין בקיר – כלומר זה מה שאנשים רגילים עושים).
קושיות:
- משנתנו – צריך להרחיק מי רגליים מהכותל.
תשובה – דלי שלם מזיק, אבל קצת מי רגליים מדי פעם לא מזיק.
- ברייתא – לא ישתין בצד כותלו של חברו,
תיובתא.
ולגבי הפסוק – הכוונה שם לגבי כלבים.