לזכות רבינו רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל
ולהצלחת עם ישראל ולהשבת החטופים בבריאות הנפש והגוף
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
סיכום הדף היומי
(לה: 5 שורות מלמטה – לו: 5 שורות מלמטה)
א. לגוי אין חזקת ג"ש מול מרא קמא יהודי, וגם לא לישראל שקנה מגוי (אא"כ אומר שראה את הגוי קונה מהיהודי).
ב. מי שהולך לקטוף פירות חבירו – מניחים שקנה (לא חציף…).
ג. מקרים בהם אין חזקת ג"ש: 1. יבול שלמרא קמא לא אכפת ממנו ולכן לא מחה (שוליים לאכילת החיות, יבול אסור באכילה, קרקע לא טובה). 2. דמויות מפחידות (גוי, ריש גלותא). 3. היושב בשדה לא מתנהג כבעלים (מגדל רק שחת).
ד. דברים זזים – אין מוחזקות, אך יש חזקת ג' שנים (עבדים, גודרות). תינוק בעריסה (גוי) ועיזים לא נחשבים כזזים. ה. מח' ר"ע ורי"ש (שנה פלוס חודש או שלושה) האם צריך לגדל גידול מלא או מספיק שחת. ו. האם ניר (חרישה) עושה חזקה (אפילו ביום אחד) – ר' אחא כן, רי"ש ור"ע – לא, וכן רב ושמואל.
תגובה אחת
לגבי דברים זזים, חשוב לשים לב לשני חידושים:
א. גם במטלטלין תיתכן חזקת ג שנים. כלומר חזקת ג שנים היא פיתרון כאשר אין אפשרות למוחזקות מיידית. המצב הקלאסי הוא שיש ציפייה לשטר (קרקע, עבדים), אך גם בדבר שזז, ששם אין אפשרות למוחזקות מיידית, ממילא יש חזקת שנים. ואכן חלק מהראשונים אמרו שלא חייבים פה ג שנים ממש (שהרי אין את סברת השטר), אלא זמן מסוים שמצופה שימחה ולא מחה.
ב. אמרנו שבעבד תינוק יש מוחזקות מיידית, רמזנו שזה מפתיע כי לכאורה יש ציפייה לשטר, וצריך ג שנים. קצות החושן מבאר שהסברא שאמא שלו לא תשאיר אותו סתם, גוברת על התמיהה של "איפה השטר שלך", ולכן יש חזקה מיידית.