לעילוי נשמת הוריו של אחד הלומדים
מיכאל בן אלכסנדר ז"ל ואסתר בת נחום יונה ז"ל
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת בבא בתרא לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא בתרא דף מג
סיכום קצר של הגמרא
(מב: שורה אחרונה – מד. 5 שורות לפני הסוף)
א. ענייני נוגע בעדות. שמואל – שותפים מעידים זה על זה, אחרי שאחד מכר לשני את חלקו (ע"י הסתלקות), בתנאי שמכר באחריות שאם יטרף ע"י בע"ח הוא ישלם לו, שכך לא מרוויח מזה ואינו נוגע בעדות. מקרים בהם יש פסול לעשות/דיינות כי הם מאותו העיר, ושם לא יכולים לסלק עצמם מההנאה (כי מדובר בס"ת). ג. ברייתא – 1. בפשטות – אם מכר באחריות שאם יתברר שלא היה באמת של המוכר, ישלם לקונה, ברור שלא מעיד עבורו כי מרוויח מזה. 2. רב ששת מבאר הברייתא כך – ראובן גזל משמעון ומכר ללוי. לשמעון אסור להעיד לטובת לוי, כי יש לו מניע להעיד, כי כך יוכל אח"כ להוציאה מלוי (והוא נוגע בעדותו), משא"כ במטלטלין, שם ממילא לא מוציא כי היה יאוש+שינוי רשות.
סיכום ארוך של הגמרא
(מב: 1- עד מד. 5-)
א. המשך דעת שמואל – שותפים הם כמעט כמו שני זרים, ולכן:
- אתמול ראינו – אם שותף החזיק בשדה השותף השני ג"ש זה יכול ליצור חזקה.
(מג. 1-)
- שותפים שומרי שכר זה לזה – שאם אני שומר על הרכוש המשותף וזה אבד, אני משלם כמו שומר שכר.
והרי זה שמירה בבעלים?
עונה רב פפא – כאן מדובר שהם מתחקלים בזמן, ובכל תקופת זה רק אצל אחד מהם.
- מעידים זה לזה – מישהו ערער על זה שהשדה של השותפים,
כל אחד יכול להעיד שהחצי של השני אכן של השני.
והרי הוא נוגע בדבר ובעצם מעיד על עצמו?
תשובה – מדובר שכבר מכר את החצי שלו לשני.
- איך מכר?
עקרונית יכול פשוט למכור,
אבל יש עוד דרך – לסלק עצמו (כלומר כתב "אין לי עסק בשדה זו" ועשו קניין סודר). - והרי הוא עדיין נוגע בדבר?
שהרי אם אני חייב למישהו כסף, יש לי רצון שהחצי שלי באמת היה שלי ובאמת מכרתי אותו לשותף, כי כך למלווה שלי יהיה מאיפה לגבות ואני לא אוגדר לווה רשע.
תשובה: מדובר שמצד אחד מכרתי לך באחריות, שאם יגבו ממך אני אשלם לך וכך אני לא מרוויח כלום כי אהיה רשע מולך.
(מצד שני לא קיבלתי אחריות על זה שאם יתברר שזה לא היה שלי, שאצטרך לשלם לך. כי אם כן אני ממש נוגע בדבר).
- לגבי האפשרות לסלק את עצמו ואז כבר אינו נוגע בדבר –
קשה – והרי יש 3 ברייתות שאומרות שדיינים לא יכולים להעיד לטובת העיר שלהם – ולמה לא? שיסלקו את עצמם?
תשובה – מדובר שמעידים שהספר תורה של העיר, ומזה אינם יכולים לסלק עצמם כי נהנים ממנו.
[הברייתות:
- לגבי כשנגנב ספר תורה
- לגבי כשמישהו אמר לתת מנה לבני העיר, ומעמידים שמדובר בספר תורה.
- מישהו אמר – תנו מנה לעניי העיר.
כאן קשה להעמיד בפר תורה, כי למה שיתן רק לעניים?
- אכן מדובר בספר תורה, וכולם נחשבים עניים ביחס לספר תורה.
- מדובר כאן בכסף,
ובכ"ז כל השאר נוגעים בדבר גם אם יסלקו עצמם, כי כיוון שנותן לעניים זה פותר אותם מלתת ולכן נוגעים בדבר.
(שזה מובן בין אם יש קצבה קבועה של צדקה,
ואפילו אם אין – כי כל עוד העניים בעים אז אני לא צריך לתת את הקצבה הקבועה).
(דילוג מסוף מג. ל3+ בעמוד ב)
חלק ב – עוד על נוגע בעדות
ברייתא –
בפשטות:
מכר באחריות שאם יתברר שלא היה באמת של המוכר – ישלם לקונה, ברור שלא מעיד עבורו כי מרוויח מזה (-קרקע)
מכר שלא באחריות, יכול להעיד (-מטלטלין)
קשה – למה הרישא בקרקע והסיפא במטלטלין?
אלא נסביר את הברייתא אחרת:
(מג: 7+)
- רב ששת – לשמעון היתה שדה, ראובן גזל אותה ומכר ללוי
אח"כ בא יהודה וטוען שהשדה היתה שלו, ושמעון רוצה להעיד לטובת לוי.
בקרקע – שמעון נוגע בדבר, כי כך יוכל אח"כ להוציאה מלוי.
(מג: 5-)
בעצם מדובר שיש לשמעון שני עדים שראובן גזלה ממנו,
אז למה הוא נוגע בעדות, הרי גם אם לוי יתן ליהודה, שמעון יביא אח"כ את העדים שזה נגזל ממנו?
תשובות:
- נכון, אבל יותר נוח לו להתמודד מול לוי (יהודה אלים)
- גם ליהודה יש שני עדים שזה שלו,
ואז זה תרי מול תרי, והבי"ד ישאירו אצל המוחזק (יהודה)
ולכן שמעון רוצה עכשיו להעיד, וכך יהיו תרי ותרי וזה יישאר אצל לוי המוחזק, ואח"כ יביא עדים שראובן גזלה ממנו (משמעון) ויוציא מלוי, ולכן הוא נגע בעדותו.
אך במטלטלין – לא נוגע, כי גם ככה לא יוכל להוציא את הטלית מלוי, כי היה פה יאוש ושינוי רשות.
(מד. 4+)
והרי את הכסף כן יוכל להוציא?
תשובה – מדובר שהגזלן מת, ולכן מהגזלן או מיורשיו לא יכול לגבות, וגם מלוי לא בגלל היאוש ושינוי רשות.
(מד. באמצע)
דחיות (טכניות) להסבר:
- אם העמדנו שראובן הגזלן מת, אפשר לומר שלא מכר ללוי אלא הוריש? (בהנחה שהורשה נחשבת שינוי רשות)
- זה לא נכנס לניסוח –
בברייתא כתוב שלא מעיד "מפני שאחריותו עליו", והיה צריך לכתוב "מפני שחוזרת אליו"
(מד. 5-)
- שמואל – את זה נראה מחר.
