לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, אליהו בן מרים ז"ל,
שהיה מלומדי הדף היומי, והיה שליח ציבור בתפילות הימים הנוראים. בימים האלה הגעגוע אליו ולקולו גדולים במיוחד.
להקדשת שיעור ליחצו כאן
סיכום הדף היומי
(משנה קד: – קה: סוף העמוד)
כשיש סתירה בין שני משפטים בתנאי המכירה – האם זה ספק או תפוס לשון אחרון (תפל"א)?
א. בתנאים – בן ננס (משנתנו) – תפל"א. חכמים – ספק (וחולקים, כסומכוס). והרי אמרו זאת כבר במקרה של מרחץ (אז למה ר' אבא ב"מ – רב צריך לציין זאת)? כי לולי זה, אולי סוברים גם כן תפל"א, ודווקא במרחץ יש ספק כי שם אולי המשפט השני הוסיף עוד לתנאי המכירה בלי קשר לחודש המעובר.
ב. שמואל – ספק, והולך למוחזק. אמר זאת לגבי המרחץ, וגם אצלנו לגבי מידה בחבל/פחות או יותר. ומה שפסק במוכר כור בסאה בדינר, שמה שקנה קנה, זה כי כבר מוחזק.
ג. רב – תפוס לשון אחרון. אמר זאת גם במרחץ וגם באיסתרא-מנה, וצריך לומר שניהם כי באחד מהם (תלוי בגרסא) סביר שדווקא שם תפוס לשון אחרון כי מפרש דבריו הראשונים, אך אולי בשני שזה סתירה ממש, יסכים שזה ספק, קמ"ל.
