להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קלה
(קלד: 1- עד קלה: 5-)
חלק א – לא מלים ספק בשבת
א. בברייתא:
מקור: "ערלתו" ודאי, ואל ספק.
דוגמאות:
- אנדרוגינוס.
- נולד בין השמשות בין שישי לשבת או בין שבת לראשון.
- תינוק שנולד כשמהול.
- ספק נולד בחודש ה7 או ה8.
(לה. באמצע)
ב. תינוק שנולד כשהוא מהול
- A. הקדמה –
כשעושים ברית עושים שני דברים: - חיתוך הערלה ופריעה (גילוי העטרה)
לא שייך בתינוק שנול מהול.
- הוצאת דם מהערלה – ויש בזה עניין בפני עצמו (מדאורייתא/מדרבנן).
האם שייך בתינוק שנולד מהול?
אם מבינים שאין לו ערלה כלל – אין טעם.
אבל אם מבינים שיש לו ערלה כבושה – צריך לעשות הטפת דם ברית.
- B. הדעות בברייתא – במה נחלקו בה וב"ש
ת"ק – המחלוקת האם צריך להטיף דם –
לב"ה – לא.
לב"ש כן (מספק),
(והברייתא הביאה את ב"ש כדוגמה לספק שלא עושים בשבת).
רשב"א – לשניהם צריך להטיף דם,
והמחלוקת אם גם בגוי שמל והתגייר צריך להטיף (על אף שאין לו ערלה כבושה).
רבה – שניהם בתורת ספק,
רב יוסף – שניהם בתורת ודאי.
[הראיה: ר' אלעזר הקפר מתייחס לרשב"א, ולכן לא ייתכן שלרשב"א זה ספק, כי אז יוצא שר"א הקפר משנה רק את ב"ש.
דחייה: אולי מתייחס לת"ק, ואז משנה גם את ב"ה – שכן מטיפים].
(קלה. שליש תחתון)
ר' אליעזר הקפר – לשניהם צריך להטיף דם,
והמחלוקת: לב"ש – בתורת ודאי (ועושים גם בשבת), לב"ה – בתורת ספק (ולא בשבת).
(קלה. אמצע)
- C. להלכה –
רב – הלכה כת"ק (ואז לב"ה לא מטיפים גם ביום חול).
שמואל – הלכה כרשב"א (ואז לב"ה מטיפים, לרבה ספק, לרב יוסף ודאי).
ומסופר על רב אדא ב"א שהטיף בשבת ופצע את התינוק ומאר שזה עונש שלא פסק כרב,
ושואל רב נחמן – הרי גם לשמואל לא עושים בשבת (מניח שזה ספק)?
תשובה: זה מחלוקת (כאמור) לרבה לא עושים בשבת (ספק), לרב יוסף גם בשבת (ודאי).
(קלה. 5-)
חלק ב – מקרים שמלים מייד ולא ביום ה8
בקצרה:
- רב אסי – אם לאימא אין טומאת לידה.
- עבד כנעני שלא דומה ל"לכם".
ועכשיו נפרט.
א. רב אסי – אם האימא לא טמאה לידה לא מחכים ליום ה8.
למשל – יוצא דופן.
מקור – "אישה כי תזריע… וטמאה… וביום השמיני ימול בשר ערלתו".
ב. קושיות:
- אביי: הרי האבות מלו לפני מתן תורה ביום ה8?
תשובה: אחרי מתן תורה הדין השתנה. - מחלוקת ביוצא דופן האם מלים בשבת,
ומשמע שלפי כולם מלים ביום ה8.
תשובה: המחלוקת היא בשני הנושאים: האם מלים ביום ה8, וממילא – האם מלים בשבת.
ויוצא שרב אסי נתון במחלוקת אמוראים.
(קלה: 6+)
ג. זו מחלוקת תנאים:
- A. מתי מלים עבד כנעני תינוק –
במצב רגיל – נימול ב8,
אבל אם האימא עוד לא טבלה (וממילא גם אין לה טומאת לידה) –
לפי רב חמא – מלים מייד, כמו רב אסי,
לפי ת"ק – מלים ב8, נגד רב אסי.
עוד פירוט:
- B. יש שני סוגי עבדים:
והמחלוקת בין ת"ק לרב חמא היא לגבי שניהם:
מקנת כסף – נקנה אחרי שנולד או כשהיה בבטן.
יליד בית – שקנה את האימא, והתעברה רק אחר כך.
- C. גם בפסוקים עולה שיש עבד שנימול מיד:
מצד אחד – "ובן שמונת ימים ימול לכם… יליד בית ומקנת כסף…"
אך מצד שני פסוק אח"כ לא כתוב שמונה ימים – "הימול ימול יליד ביתך ומקנת כספך…".
באיזה מקרה נימול מיד?
לפי רב חמא – כבר אמרנו – כשאימא לא טבלה.
לפי ת"ק (וגם רב חמא) – כשלא דומה ל"לכם":
- במקנת כסף –
- קנה את העבד ואימו מיד אחרי שנולד (כי לא דומה ל"לכם").
- אחד קנה את האימא ואחד את הוולד.
- ביליד בית –
- רב ירמיה – שקנה אותה לוולדותיה
(רק בהנחה שקניין פירות לאו כקניין הגוף).
- רב משרשיא – קנה את האימא שלא על מנת להטבילה.
תגובה אחת
במסכת שבת דל קלה יש תקלה בדקה
ה1533. המסך עם הקול כבים. אןרך השיעור צריך להיות 2000 דקות