הדף היומי – שבת דף קנ

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי שבת קנ

1. האם מותר לדבר ולהרהר בעניני חול בשבת

• אם המשנה אסרה לאדם לשכור בעצמו פועלים, ברור שאסור לו גם לבקש מחברו שישכור עבורו?
  • תירצו של רב פפא – חבר גוי.
  • קושיית רב אשי על התירוץ הזה – הרי אמירה לגוי היא שבות
  • תירוצו של רב אשי – גם בחבר יהודי, והחידוש של המשנה שמותר לומר בדרך רמז וכפי  שהסביר רבי יהושע בן קורחה.

• הרהור בדברי חול בשבת
  • האם רבי יוחנן סובר שרק דיבור אסור והרהור מותר? הרי בבית המרחץ ובבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה
  • בהרהור בדברי תורה בבית הכסא ובבית המרחץ, ישנה חומרא מיוחדת, מכיוון שהתורה אומרת, "והיה מחניך קדוש" , ולכן אסור אפילו להרהר בדברי תורה במקומות אלו.
    • "ולא יראה בך ערוות דבר", הכוונה לדיבור, כלומר שרק דיבור נאסר ולא הרהור.
    • המילים "ולא יראה בך ערוות דבר", מלמדות שאסור לקרוא קריאת שמע כנגד גוי ערום.
  • למה רב יהודה אסר לקרוא קריאת שמע דוקא מול גוי ערום ולא מול יהודי? היה עולה על הדעת שאולי דינו של הגוי יהיה שונה, "אשר בשר חמורים בשרם", קמ"ל שלא.
    • אולי באמת דינו של הגוי יהיה שונה?
    • לא. בנח שדינו היה כגוי "וערוות אביהם לא ראו" , כלומר שגם ערוות גוי נחשבת כערווה לכל דבר.

• מתי מותר לדבר בעיני חול בשבת

• האם באמת אסור לדבר בענייני מקח וממכר בשבת? הרי מצינו עניינים שונים שהתירו?
  • כל הדברים שהגמרא הזכירה הם דברים שקשורים לקיום מצוה, ודיבור בענייני חול שקשורים למצוה מותר בשבת.
  • "ממצוא חפצך ודבר דבר". דווקא חפצים שלך, חפציך אסורים, אבל חפצי שמים מותרים
• רב יהודה בשם שמואל, שסובר שמותר לאדם בשבת לחשב חשבונות שאין לו בהם צורך או תועלת מעשית.
• בדומה לכך מובא בברייתא, שמותר לחשב חשבונות שאין בהם תועלת מעשית כדברי שמואל. לעומת זאת, חשבונות של דברים שכבר היו או דברים שעתידים להיות אסור לחשב.
• קושיא מברייתא מברייתא אחרת, שאומרת שמותר לחשב בשבת חשבונות על דברים שארעו בעבר
• מתרצת הגמרא, מה שאסור הוא כאשר הפועלים עדיין לא קיבלו את שכרם. מה שמותר הוא כאשר הפועלים כבר קיבלו את שכרם.
• סיפור על החסיד

2. החשכת התחום – הקדמה
   • שמואל מחדש: שמותר לאדם לומר לחבירו בשבת שהוא מתכוון ללכת מחר לעיר אחרת. למרות שהגעה לשם כרוכה בחילול שבת, אין בדבר משום איסור של אמירת דברי חול בשבת.
     • קושיא מדברי משנתנו – הבאת פירות לא כוללת איסור שבת – ניתן לשים מחיצות
       • תירוץ: המשנה דיברה באופן שקוטף את הפירות ולכן יש בדבר איסור.
         • קושיא מהבריתא של קש ותבן
         • תירוץ: מדובר על תבן סרוח
       • קושיא מדברי המשנה הבאה – עסקי כלה ומת
         • תירוץ: אין יכולת תיאורתית לעשות את אותם הדברים ללא חילול שבת וממילא זו הסיבה שהמשנה אסרה.

• דיני הבדלה
  • איך המשנה התירה לקטוף מייד בצאת השבת ללא הבדלה על הכוס? "אתה חוננתנו" – לכאורה זה לא מספיק.
  • רבי נתן בר אמי המשנה מדברת על הזמן בשנה שבו דורכים את הענבים בגת, ואז מצוי מיץ ענבים גם בשדה
  • רבי אבא אמר לרב אשי – אומרים "המבדיל"

• הכלל של אבא שאול במשנה

• על מה מוסב הכלל של אבא שאול?
  • על החלק במשנה שהתיר להחשיך על התחום כאשר המטרה היא לדבר שמותר לעשותו גם בשבת כמו לשמור על הפירות.
    • לא יתכן
  • אלא כוונתו של אבא שאול : מותר לי לומר לחברי לשמור על הפירות שלי שנמצאים מחוץ לתחום שלי, כך גם מותר לי להחשיך על התחום למטרה הזו.
• מה הכלל של אבא שאול מחדש.
  • מותר לך לקרוא לבהמה והיא תבוא מאילה אליך לתוך התחום.
  • בצרכי מצווה מותר לבקש  מאדם אחר שכשתצא שבת ילך למקום מסוים ויביא את צרכי המצווה