להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום דף יומי שבת קנד
(קנד: 10 – עד קנה. סוף הפרק)
חלק א – עונש המחמר
- רמי בר חמא – חייב חטאת וסקילה
מקור: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך" – הוקשה מלאכת הבהמה למלאכת האדם.
קושיות רבא:
- כתוב לגבי ע"ז: "…תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. והנפש אשר תע שה ביד רמה… ונכרתה הנפש ההיא" (במדבר טו).
ולומדים:
"תורה אחת" – יש היקש בין שגגת ע"ז לשגגת שאר החטאים.
"אשר תעשה" – ההיקש הוא לגבי שרק אם הוא עשה את החטא חייב, ולא באמירה לחמור.
- במשנה בסנהדרין (ברשימה של חטאים שחייבים עליהם סקילה) –
"המחלל את השבת, בדבר שחייבים על שגגתו חטאת ועל זדונו סקילה".
ומדויק: יש חילול שבת (מהתורה) שאין בו חטאת וסקילה.
באיזה מקרה? לכאורה – מחמר.
תשובה: יש חילולים אחרים שאין בהם חטאת וסקילה –
לר"ע – תחומין, לרי"ס – הבערה.
- רב זביד – רמי בר חמא – חייב סקילה אך פטור מחטאת.
מקור:
מצד אחד ההיקש בין אדם לבהמה – חייב (סקילה),
מצד שני ההיקש לע"ז שפטור (מחטאת).
קושיית רבא:
מהמשנה הנ"ל בסנהדרין – משמע שתמיד חטאת וסקילה הולכים ביחד.
תשובה: תמיד אם יש חטאת יש סקילה.
אבל ייתכן שתהיה סקילה גם ללא חטאת.
(קנד. באמצע)
- רבא אח של רב מרי בר רחל – פטור מהכל – מחטאת, מסקילה, ממלקות (לאו).
מקור:
אין חטאת – מההיקש לע"ז שצריך מעשה.
אין סקילה – מהמשנה בסנהדרין הנ"ל שאם אין חטאת אין סקילה (אמנם לעיל זה נדחה).
אין מלקות –
- כי בלאו שיש בו מיתת בי"ד (בשאר איסורי שבת) – אין מלקות (לדעה אחת).
- כי כתוב "לא תעשה כל מלאכה, אתה ובהמתך" – אתה בא למעט שרק על מעשה שלך יש מלקות.
(קנד: 3+)
חלק ב – רב הונא – מותר להפיל מוקצה שביר על כריות
למדנו שיש מצב שבו הוא מטלטל את המוקצה על החמור, וכשיגיע לעיר יתיר את החבלים והמוקצה יפול.
אך מה יעשה בדבר שביר? רב הונא – יפיל על כריות.
על מה מדובר? למשל בכוסות של מקיז הדם (מוקצה מחמת מיאוס).
א. קושיות:
- והרי מבטל כלי (הכרית) מהיכנו?[1]
תשובה: כיון שזה לא לכל השבת, כי יכול להעביר מהכרית לאדמה, זה מותר.
(הכרית עצמה לא נעשית בסיס,
ומותר לטלטל מוקצה ע"י דבר אחר – במקום צורך).
- (שאלה שעולה בראשונים – הרי אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל?
מותר במקום הפסד.[2]
- קשה מברייתא – שאם יש עששיות על החמור – מפיל ויישברו,
ולא אמרו שיכול להביא כריות.
תשובה (תוס' ועוד): שם הבעיה מצד "אין כלי ניטל" –
מדובר בכולסא, שזה נזק מאוד קטן (ניצוצות), ולא התירו את "אין כלי ניטל" בשביל זה.
(קנד: שליש)
- ברייתא:
מסופר על רשב"ג: לא הוריד את המטען של הדבש השביר מהחמור עד מוצ"ש, והחמור מת.
למה לא שם כרים? כי יטנף את הכרים וזה ביטול כלי מהיכנו.
אז שיתן לכלים להישבר, למה שהחמור יסבול?
כי צער בע"ח דרבנן.
[עוד באותה ברייתא:
רשב"י: עוד שיטה להורדת המוקצה – לדחוף עם הראש עד שיפול (טלטול בגופו מותר)].
(קנד: שליש תחתון)
חלק ג – הישענות על בעלי חיים ועצים
הקדמה: חז"ל אסרו לרכב על בהמה ולטפס על עצים שמא יתלוש ענף, ולכם גם אסור להישען על בהמה/עץ או להשתמש בהם (לשים עליהם דברים).
והקשה אביי על רבה – איך הוא שפשף ילד קטן על גב חמור כדי לשעשעו.
וענה רבה: זה על הצד של גב החמור, ובצד מותר.
אז יוצא בינתיים: צידי חמור/עת: לאביי – אסור, לרבה – מותר.
- A. מקור לרבה: משנתנו – שמתיר את החבלים של האוכף, והרי כדי להתיר צריך קצת להישען על צידי החמור.
` דחייה: מדובר שזה מחובר למעלה עם מסמר או וו שאפשר להתיר בלי להישען.
- B. מקשה אביי לרבה:
סוכה של 3 דפנות, שאחת הדפנות שלה זה אילן – כשרה,
אבל אסור להיכנס אליה ביו"ט, שמא ישים דברים על הסכך, ובזה משתמש באילן.
מה הכוונה שהאילן זה הדופן?
לכאורה – שחקק באילן מקום לשים קנים (לרוחב), והקנים הם בעצם הדופן, ואת הסכך הוא שם על הקנים.
יוצא שהסך מונח על צידי אילן, ובכ"ז אסור.[3]
דחייה – לא מדובר שם בצידי אילן אלא ששם את הסכך על האילן עצמו (שקשר יחד כמה ענפים שיהיו דופן, ואת הסכך מני עליהם).
[ולמה בסיפא (4 דפנות) מותר להיכנס ביו"ט?
תשובה: שם מדובר גואזה פרסכנא – שלא סמך את הסכך על האילן בכלל.
(וכך מדויק מהמשך המשנה – שכשר רק כשאפשר ליטול את האילן והוסכה לא תיפול).
- C. לאביי – יוצא שזה מחלוקת תנאים (לגבי סוכת 3 דפנות) –
שבמשנה כאמור אוסר להיכנס ביו"ט,
אבל ר"מ בתוספתא מתיר!
דוחה אביי – שם מדובר בצידי צדדים, לכן ר"מ מתיר,
אבל בצדדים לפי כולם אסור.[4]
- D. האם לחלק בין צידי לצידי צידי?
לאביי (כאמור) לר"מ – צידי אסור, צידי צידי מותר.
אך רבא – אין הבדל בין צידי לצידי צידי.
(קנה. 1+)
רב משרשיא – קושיא על רבא: תלה כלכלה על עץ – כשר רק אם זה על יתד שעל העץ (צידי צידי).
עונה רב פפא – יכן שבאמת גם צידי מותר,
אלא שמדובר בכלכלה דחוקה (פיה צרה), וכשיכניס את היד יזיז אותה, ואם היא תהיה על העץ עצמו – יזיז את העץ עצמו, שזה אסור לפי כולם.
(וזה גם יתרץ את רבה שמתיר בצידי).
- E. להלכה – כאביי לפי ר"מ – צדדים אסורים, צידי צדדים מותרים.
לכן למשל – רב אשי –
כשסומך סולם לעץ, לא יסמוך לעץ עצמו (צדדים) אלא ליתדות שיוצאים מהעץ (ואז הסולם זה צידי צדדים).
[1] הרחבנו לגבי זה בדף מג.
[2] גם ביטול כלי מהיכנו מותר כשיש נזק גדול (ראשונים), אבל כנראה שזה דורש נזק גדול יותר כדי להתיר מאשר מה שדרוש להתיר את "אין כלי ניטל".
[3] כאן "צידי אילן" הכוונה שהסכך לא על האילן עצמו אלא על קנה שמחובר לאילן, וצ"ע למה זה דומה לצידי הגב של החמור.
[4] ורבה שמבין ששם זה על האילן עצמו, ומבין שזה לא נשב צידי האילן, איך הוא יסביר למה לר"מ מותר? ואולי הוא פשוט לא חושש שזה שנכנסת לסוכה אומר שגם תשים דברים על הגג…
