להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי עירובין דף נא
(נ: 3- עד נב. במשנה)
תזכורת מאתמול: יש שלושה דרכים לקבוע את מקום העירוב:
- ע"י פת.
- ברגליו (שביתתי במקומי בכניסת שבת).
- כוונה לשבות במקום מסוים (שביתתי במקום פלוני, בלי פת ובלי רגליו)
חלק א – לגבי שביתתי במקום פלוני
- רבא (חומרא) – בתנאי שיכול לרוץ ולהגיע למקום השביתה לפני שבת.
והרי במשנה כתוב שחשכה עליו – משמע שלא יספיק?
תשובות:
- הכוונה שלבית אליו הולך לא יספיק, אבל למקום השביתה יספיק.
- הכוונה שלא יספיק אם ילך לאט, אבל אם ירוץ יספיק.
- קולא – אפשר גם במקום פלוני בלי שרואה אותו, אם מכיר אותו.
ומסופר רבה ורב יוסף הלכו בדרך ורבה עשה עירוב בעץ פלוני,
ואפילו שרב יוסף לא הכיר אותו – הוא יכול לסמוך על רבה שמכיר.
(נא. באמצע)
חלק ב – תחום אלפיים אמה
- המקור לאלפיים –
עצם התחום הנוסף:
"שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט)
שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו – ד' אמות,
אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – 2000 אמה.
מניין שדווקא 2000?
מערי הלויים – שקיבלו סביב העיר מגרש של 2000 אמה – "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה וכ".
- A. לומדים משם בגז"ש מרובעת (את המילה שקשורה לפסוק הבא הדגשנו עם קו, את המילה שקשורה לפסוק הקודם הדגשנו עם הדגשה).
- בתחומים – " אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ".
- בעיר מקלט ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (שמות כא)
- שוב בעיר מקלט – את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה (במדבר לה)
- ופסוק אח"כ – מחוץ לגבול עיר מקלטו
- בערי הלויים – ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה…"
- B. והרי בערי הלויים כתוב גם "חוצה" עם 1000 אמה – "מקיר העיר וחוצה אלף אמה"?
תשובה – עדיף ללמוד חוץ מחוץ מאשר חוץ מחוצה.
והרי בטומאת בית למדנו גז"ש בין "ושבת הכהן" ל"ובא הכהן"?
תשובה – זה כשאין לימוד טוב יותר.
- 2000 בעיגול או ריבוע (מחלוקת במשנה) –
חכמים – מרובעות (מוסיף שטח בפינות).
ר' חנינא בן אנטיגנוס – עגולות.
קשה על ר' חנינא ב"א – הרי לומדים מערי הלויים, ושם כתוב "פאת קדמה" – משמע מרובעות.
תשובה: כתוב בסוף הפסוק של ערי הלויים – "זה יהיה להם מגרשי הערים" – שדווקא הם מרובעים, אך בשבת זה עגול.
ואילו רבנן – "כזה יהו כל שובתי שבת.
והגמרא מרחיבה את זה לכל ענייני שבת:
- רב אחא בר יעקב – המעביר ד' אמות צריך להעביר את האלכסון של ריבוע של ד' אמות (5.6).
[אולי הסברא של זה היא שהעברת 4 אמות אסורה כי אני מוציא את החפץ ממקומי (4 אמות). וכיוון שהמקום הוא ריבוע, ויתכן שאני עומד בפינה אחת ומוציא לפינה הנגדית – צריך את אורך האלכסון].
- עמוד נחשב רה"י רק אם הוא ריבוע של ד' אמות (ולא עיגול).
(נא. 1-)
חלק ג – מי יכול להשתמש בכל אחת מהשיטות לעירוב תחומין?
א. המחלוקת
פת – כולם יכולים.
מה לגבי במקומי או במקום פלוני?
במשנה –
ר"י – כולם יכולים (גם עשיר = מי שנמצא בביתו)
ר"מ – רק עני (=מי שנמצא בדרך).
במה הם נחלקו –
רב נחמן –
במקום פלוני: רק עני,
המחלוקת בבמקומי: לר"י- כולם, לר"מ – גם זה רק עני.
(וכשהמשנה אמרה –
"וזוהי שאמרו העני מערב ברגליו" – זה לר"מ לגבי "במקומי",
"ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל (אבל כולם יכולים גם ברגליהם" – זה לר"י).
רב חסדא (מקל) –
במקומי – כולם יכולים,
והמחלוקת במקום פלוני: לר"י- כולם, לר"מ – גם זה רק עני.
(וכשהמשנה אמרה –
"וזוהי שאמרו העני מערב ברגליו" – זה ר"מ לגבי "במקום פלוני",
"ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל (אבל כולם יכולים גם ברגליהם) – זה לכולם).
סיכום בטבלה
במקומי | במקום פלוני | וזוהי שאמרו העני מערב ברגליו (ר"מ) | ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל (אבל כולם יכולים גם ברגליהם) | |
ר"נ | מחלוקת: ר"מ – רק עני, ר"י – כולם | רק עני | לגבי מקומי | לר"י |
רב חסדא (מקל) | כולם | מחלוקת: ר"מ – רק עני, ר"י – כולם | לגבי מקום פלוני | לכולם |
(נא: באמצע)
ב. ראיות והלכה
- ראיות מהתנאים לרב נחמן ולר' יהודה –
- ברייתא כרב נחמן –
בפת כולם מערבין,
ברגליו – מחלוקת ר"י ור"מ. - ראיה מראית ר' יהודה לשיטתו – מעשה שבאו עניי הכפרים כדי לקבל צימוקים בשבת
והיו מערבין ברגליהם וחוזרים לבית ואז הולכים למחרת (=עשירים) –
כלומר: מותר לעשיר לערב ברגליו,
ומזה שר' יהודה הביא זאת כראיה לדבריו, משמע שר"מ חולק, מכאן ראיה לר"נ, כי הרי לרב חסדא זה נכון גם לר"מ.
- רב אשי – ראיה מהמשנה הבאה (נב.) – אדם שיצא לערב בפת ובסוף חזר (כי היה חם למשל), ובמקום זה עירב בכוונה בלבד (שביתתי במקום פלוני) – תופס.
אך אם אנשי עירו יעשו כך כשהם בבית ם – לא יתפוס. - הלכה:
- ואכן פוסק רב – הלכה כר' יהודה לפי ר"נ – שכולם יכולים לערב ברגליים ("במקומי").
(נא: 1-)
- רבה בר רב חנן נהג כרב חסדא לר"י (שעירב ב"במקום פלוני" גם כשהיה בבית),
אך אמר לו אביי – הרי הברייתא כר"נ,
ואכן רבה בר רב חנן חזר בו.
(נב. 4+)
חלק ד – האם יש גם ד' אמות וגם 2000?
בעירוב ברגליו יש ד' אמות + 2000,
מה לגבי עירוב בפת?
רבא – יש,
שהרי הדעות שאומרות שאפשר לערב גם ברגליו וגם בפת אמרו שעירוב בפת זה קולא לעשירים. והרי אם מפסיד בזה שטח – זה לא קולא.
דחייה – גם אם מפסיד שטח זה קולא, כי יכול לשלוח ביד עבדו וכד'.