להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי עירובין דף צט
אם עומד מחוץ לגת וראשו בגת – רק אם ראשו ורובו בפנים – יחשב שהיין עדיין בתוך הגת ופטור מלעשר (אחרת חייב, רא"ש – שמא יוציא).
(אגב, לגבי הפטור בגת, הגמרא מביא משנה עם מחלוקת האם מזיגה במים קרים/חמים מחייבת במעשר).
חלק ב – עניינם שקשורים לטלטול דרך מקום פטור (מעל גובה י"ט ברשות הרבים)
(צט. 2+)
סוגיא א – רבא – המעביר ד"א ברה"ר בידיו מעל י"ט חייב.
וגם המשנה עוסקת בזה – לגבי מי שעומד ברה"י ומטלטל ברה"ר "ובלבד שלא יוציאו שם מד' אמות", והגמרא מניחה שהוא עומד מעל י"ט (רש"י).
גירסה א – חייב כרבא,
אך דוחים – אולי פטור אבל אסור.
גירסה ב – פטור אבל אסור (וקשה על רבא)
אך דוחים – אולי חייב.[1]
(דילוג צט. רבע – צט: משנה 1)
סוגיא ב – אדם שעומד ברה"ר ורוצה לשתות מים מהמרזב
- A. העקרנות
יש שני סוגי מרזבים –
אין הבדל עקרוני בין הסוגים, רק הבדל מציאותי, כפי שנראה:
מזחלה – מחוברת בצורה אופקית, סמוך לגג (ציור 346)
צינור – מחובר אנכית, ומוריד את המים קרוב לקרקע (ציור 347)
לקלוט מהאוויר – מותר בכל מקרה ובכל גובה.
(כי האוויר זה מקום פטור או רה"ר, והוא לוקח ושותה מרה"ר ברה"ר).
לצרף (להצמיד הכלי או פיו למרזב) – נחשב שנוטל מהמרזב עצמו, ואז ייתכנו שתי בעיות:
- אם זה בתוך 3 טפחים לגג – נראה כלוקח מהגג, שזה רה"י.
שייך רק במזחלה, כי צינור נפתח רחוק מהגג.
- אם זה רחב 4 טפחים אז אם הוא גבוה י"ט הוא רה"י, ואם פחות מי"ט הוא כרמלית.
שייך רק בצינור, במזחלה לא עשו רחב.
ויש בזה שתי גזרות:
אם רחב 4 אסור גם אם נמוך מי"ט – אטו גבוה י"ט (רה"י)
ואם גבוה י"ט אסור גם אם צר מ4 – אטו רחב 4 (רה"י)
אבל – אם גם נמוך מי"ט וגם צר מ4 טפחים – לא גזרו גזירה לגזירה.
- B. המשנה והגמרא
לקלוט מהאוויר – כאמור, מותר בכל מקרה וכל גובה.
(וזה שהמשנה אומרת "למטה מי"ט" – זה רק בשביל ההמשך (נסביר בדין של צינור)).
הדיון רק על צירוף:
מזחלה – אסור,
ומסבירה הגמרא שמדובר במזחלה בתוך 3 טפחים מהגג, אחרת מותר (וכאן אין חשש לרוחב 4 טפחים).
והגמרא מביאה לכך ראיה משתי ברייתות
(הברייתות מדברות על אדם שעומד ברשות היחיד אחת ולוקח מים מגג של רשות היחיד אחרת, אבל זה אותו עיקרון כמו רה"ר ורה"י).
צינור –
במשנה מותר (כי סתם צינור לא סמוך לגג),
אבל הגמרא מגבילה –
רק אם אין בו רוחב ד (כי אם יש גוזרים אטו רחב ד וגבוה י"ט).
ולפי רש"י גם: רק אם לא גבוה י"ט (כי אם גבוה, גוזרים אטו רחב 4).
ולכן המשנה דיברה על נמוך מי"ט,
כי מעל י"ט אסור לקלוט מצינור.
(צט: במשנה השנייה)
סוגיא ג – משנה: בור ואשפה ברשות הרבים עם ערימה י"ט
- A. בור ברה"ר עם חוליה י"ט – מותר להוציא ממנו לחלון הבית הצמוד (ציור 349)
למה צריך חוליה י"ט?
- רי"ח – ללמד שהבור והחוליה מצטרפים ל10 טפחים.
- רב הונא – לאפשר להוציא מים גם אם הבור לא צמוד לקיר
(כי אם החוליה צמודה לקיר – היא רה"י,
וגם אם היא לא צמודה – כיון שהיא גבוה י"ט, הרי שמעלה את הדלי מעל י"ט, שזה מקום פטור).
- B. אם יש אשפה מחוץ לחלון בשיעור של רה"H, מותר לזרוק לשם אשפה מהחלון
והרי לגבי מבוי רבי חשש שיפנו את האשפה?
תשובה: בציבור לא חוששים, ביחיד חוששים.
(חוזרים ל-צט. רבע)
חלק ג – במשנה: לא יעמוד ברשות אחת וישתין או ירוק לרשות אחרת
א. רב יוסף – וחייב חטאת.
והרי צריך עקירה והנחה ממקום ד על ד?
תשובה: מחשבתו משויה ליה מקום,
כלומר כיון שחשוב לו להוציא – נחשב הוצאה חשובה גם בלי שמונח על 4 על 4.[2]
וכן מוכח ממי שזורק ומתכוון שהכלב יתפוס – שחייב.
ב. שואל רבא – עומד ממש על הגבול כך שהוא ברה"י והאמה ברה"ר, האם חייב? תיקו.
(צט. באמצע)
חלק ד – הליכה עם רוק בפה ברה"ר
האם יש איסור ללכת עם רוק בפה ברה"ר?
ביאור המקרה:
כשהרוק סתם מפוזר בפה – ודאי מותר, כי זה חלק מהגוף.
השאלה לגבי רוק שעומד לירוק אותו, ויש בזה שני שלבים:
- "נתלש רוקו בפיו" למקום אחד.
- היפך ברוק וגלגלו לצד אחד כדי לירוק.
ר"י במשנה מחמיר – גם בשלב 1 אסור (לא נחשב חלק מגופו).
והתנן בכלים –
האם רוק שבתוך הפה מכשיר לקבל טומאה?
(אכל תאנת תרומה שלא הוכשרה לטומאה, וכשמכניס אותה לפה היא נוגעת ברוק, אז אם הרוק מכשיר אותה – אם יכניס את ידו (2 לטומאה) לפיו – יטמא אותה).
מהמחמיר למקל:
ר"מ – מטמא (מכשיר) כבר בשלב 1.
ר"י – באמצע: בשלב 1 מטהר (זה חלק מגופו), ורק בשלב 2 מטמא.
רי"ס – מטהר (זה חלק מגופו) – משמע אפילו בשלב 2.
תשובות:
- רי"ח – מוחלפת השיטה (תוס' – בכלים: ר"מ מטמא רק בשלב 2, ר"י מטמא בשלב 1).
- ר"ל – לא להפוך, אלא אצלנו מדובר בכיחו (ליחה) שזה נחשב מנותק כבר בהתחלה.
דחייה – שתי ברייתות בהן ר"י אסור גם ברוקו ולא רק בכיחו
(בברייתא הראשונה זה לא מפורש אבל בשנייה כן).
(ואגב, מי שיורק את כיחו לפני רבו חייב מיתה).
[1] וצ"ע מה מיוחד במשנתנו שדווקא ממנה רוצים להביא ראיה לרבא. האם אין עוד מקומות שבהם מוזכר שהמעביר ד"א ברה"ר שחייב? ואולי מה שמיוחד כאן זה שדי ברור פה שהוא מעביר בידיו באוויר (מעל י"ט), כי עומד ברשות אחת ומזיז משהו עם ידיו ברשות האחרת.
הראב"ד (רמב"ם שבת יב, יד) מפרש שמדובר ברבא ובמשנה שהוא לא זז אלא רק מזיז את ידיו, שזה קצת יותר מחודש.
[2] למה לא עונים כמו שהסברנו בתחילת מסכת שבת שעקירה מהיד נחשבת כי היד מחוברת לגוף והגוף עומד על הקרקע שהוא מקום 4 על 4?
