להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי פסחים דף לז
(לו: 6- עד לז: 3-)
המשך: באלו מצות יוצאים יד"ח בפסח
א. ת"ר – צריך מצה בינונית
ראינו אתמול שצריך "לחם עוני" – ולכן לא מצות של ביכורים, מזה נלמד גם לפאר הפיזי של המצה:
מצד אחד – לא יוצאים במצה מפוארת מדי (חלוט או אשישה), כי אינו לחם עוני.
חלוט – חולטים את הקמח במים רותחים שעושה אותו לבן מאוד ויפה.
אשישיה – מצה מאוד גדולה (כמו שדוד חילק אשישות בהעלאת הארון לירושלים ומפרש רב חנן בר אבא – שישית איפה (4-7 ליטר)).
מצד שני – לא צריך פת הדראה (קמח מלא) – כי יש ריבוי "מצות" "מצות".
(לו: 1-)
ב. ת"ר – אפיית פת עבה: ב"ש אוסרים וב"ה מתירים.
הבנה ראשונה – אסור לאפות פת עבה בפסח, שמא יחמיץ.
ב"ש – גם עבה קצת אסור.
ב"ה – רק עבה ביותר אסור.
עד כמה מותר? רב הונא – עד טפח, כפי שלחם הפנים היה מצה והיה טפח.
דוחה רב יוסף – במקדש אין חשש שטפח יחמיץ
(כי הכהנים זהירים, ולשים הרבה (פת עמלה), והעצים יבשים והתנור חם וממתכת).
אך מחוץ למקדש יש חשש בטפח (ונחלקו הראשונים כמה פחות צריך),
ואין בזה מח' בין ב"ש וב"ה, אלא הם דיברו על משהו אחר.
הבנה שנייה – רב/רבי לרב ירמיה בר אבא – זה לא קשור לפסח, אלא:
ב"ש אוסרים אפיית פת מרובה ביו"ט, משום טירחה מיותרת ביו"ט,
(וב"ה מתירים, כי הפת נאפית טוב יותר כשהתנור מלא (ביצה יז.).
(לז. שליש)
ג. ת"ר – לא עושים בפסח מצות של סריקין המצוירים (מצות עם ציור או בצורה מיוחדת).
(אבל כן יוצאים בהם יד"ח, וכן בפת מנקייה והדראה (לא נקייה, אלא קמח מלא)).
סיבת האיסור – ר"י לבייתוס בן זונין: הציור מעכב את הכנסת המצה לתנור ועלול להחמיץ.
קולות בברייתא:
- בייתוס – שיהיה מותר בדפוס?
ר' יהודה דוחה – לא פלוג. - בבית רבן גמליאל עשו, ויש שתי גרסאות הפוכות למה:
- של בעה"ב מותר, של נחתום אסור (כי מקפיד שהציור יצא יפה וזה וקח זמן).
- של נחתום מותר, של בעה"ב אסור (כי אל בקיא בזה כמו נחתום).
- ר' יוסי – אסור רק עבים, אך דקים כרקיקים מותר (אין חשש שיחמיצו).
(לז. שליש תחתון)
ד. הגדרת לחם לחלה ולמצה (בעיקר "מעשה אילפס")
תנן התם (משנה חלה א,ד) – פטורים מחלה:
סופגנין (לחם עם חללים כמו ספוג), דובשנין ואיסקריטין (מטוגנים בדבש),
וחלת מסרת (חלוט של בעלי בתים, לא נאפית בתנור אלא רק במים רותחים).
למה פטורים?
חלת מסרת – כי זה מבושל במים ולא אפוי (והמשך הגמרא לאט מתייחס לזה (מלחמות)).
בשאר (בסיר או מחבת ללא הרבה משקה (רק קצת שמן) –
ר"ל – כי הם מעשה אילפס (במחבת ולא בתנור), ומעשה אילפס פטור.
רי"ח – מעשה אילפס חייב, והם פטורים כי חוממו מהשמש.
דיונים על זה:
שלב א – קושיות על ר"ל (שאמר שלא נחשב):
- המיתיבי – סופגנין, דובשנים ואיסקריטין – באילפס חייב, בשמש פטור (בדיוק כמו רי"ח!).
עונה עולא: תלוי בסדר הפעולות:
אם קודם חימם ואז הכניס את הבצק – נחשב חלה (כי המחבת הוא כמו בתנור).
אם קודם הכניס ואז חימם – לא נחשב חלה (לא דומה לתנור).
[אם הברייתא מודה שגם באילפס יש מקרה שפטור, למה לא אמרה את זה במקום המקרה של שמש? (לפלוג וליתני בדידה).
תשובה – אכן אמרה (חסורי מחסרא).
- תא שמע – יוצאים במצה באילפס (כלומר נחשב חלה).
תשובה – כנ"ל: מדובר שהרתיח ואז שם את הבצק.
[הברייתא גם מזכירה שיוצאים במצה הינא, כלומר שלא אפויה מספיק.
ר"י-שמואל: בתנאי שאפויה מספיק שחוצה אותה ואין חוטים נמשכים.
רבא – וכן בלחמי תודה.
פשיטא!
תשובה: היינו חושבים שכאן מחמירים יותר, כי אם לא אפוי מספיק נחשב כפרוסה ולא שלם.
(לז: 2+)
קושיא לרי"ח:
- מיתיבי – מעיסה וחליטה (ברייתא ארוכה שמה שחשוב לנו זה רק חכמים שבסוף)
מה זה?
מעיסה – קמח ששמים במים רותחים
חליטה – מים רותחים ששמים בקמח
ואח"כ את העיסה שמים בתנור או אילפס.
הדעות:
בפשט הברייתא – יש הבדל בין מעיסה לחליטה,
אבל ר"י-שמואל: אין הבדל, אלא:
או ב"ש או ב"ה, וכן רי"ס לגירסה אחת – בשתיהן פטור,
או ב"ש או ב"ה, וכן רי"ס לגירסה השנייה – בשתיהן חייב,
חכמים – זה כמו עיסה רגילה, ולכן בתנור חייב (נחשב), אבל באילפס פטור (לא נחשב).[1]
(לז: שליש)
שלב ב – תשובה: זו מחלוקת תנאים –
דתניא –
ת"ק – מעיסה וחליטה פטורים (אינם "לחם"),
ר"י – אין לחם אלא האפוי בתנור.
במה נחלקו:
לכאורה: מעשה אילפס –
לת"ק – חייב (רק מעיסה וחליטה פטורים (גם בתנור)),
ר"י – פטור (כי לא נעשה בתנור).
דחייה: אולי לכו"ע אילפס לא חייב, והמחלוקת רק אם אח"כ אפאו שוב בתנור:
לת"ק – חייב
לר"י פטור (כי אין לחם אלא האפוי מההתחלה).
(לז: רבע תחתון)
שלב ג – עוד דיון על אילפס:
רבה לר' זירא: תשאל את עולא מה הדין באילפס.
ר' זירא: למה לשאול? הוא יאמר לי שזו מחלוקת רי"ח ור"ל.
רב יוסף לר' זירא: תשאל אותה מה הדין אם שם אבוקה מלמעלה?
ר' זירא: למה לשאול? ברור שזה לא משנה וגם בזה נחלקו (שכך עושים כל העניים).
[1] ולכאורה יש לתרץ שכאן זה מקרה מיוחד שזה לא עיסה רגילה אלא עיסה שחלתו אותה קודם,
עונה חידושי ר' דוד – עובדה שלחכמים אם אפה בתנור זה נחשב חלה, כלומר מבחינתם זה נחשב עיסה רגילה.
למה לא מתרצים שמדובר שקודם הרתיח ואז שם? כנרא הכי את החלוקה הזו אמרו לר"ל, אך לרי"ח אילפס תמיד נחשב חלה.
תגובה אחת
יש תקלה בהורדת הקובץ (וכן אין באתר שיעור על דף לד)